איפה חסר לך מעקה?לפרשת כי תצא 2026
פרשת כי־תצא עמוסה במצוות – יותר מכל פרשה אחרת. יש בה חוקים שעוסקים ביחסים בין אנשים, בדאגה לחלש, בהשבת אבדה, בשכר של עובד, בהלוואה, במשפחה וברכוש. על פניו, מין אוסף כזה של חוקים בנושאים שונים לגמרי. אבל כשקראתי אותם, חשבתי שבעצם עובר ביניהם חוט אחד: לקחת אחריות. ועוד משהו תפס אותי: הפרשה לא מצפה מאיתנו […]
ואם האמת שלי היא לא כל האמת? לפרשת שופטים 26
ואם האמת שלי היא לא כל האמת? מחשבה לפרשת שופטים על עדות, זיכרון וסיפור. פרשת שופטים עוסקת לא מעט בשאלה איך עושים צדק. לא מספיק למנות שופטים. התורה גם מציבה להם כללים: איך חוקרים, על סמך מה מכריעים, ובעיקר – מה אסור לעשות כשחורצים את דינו של אדם. אחד הכללים המופיעים בפרשה הוא: "לא […]
מה את רואה היום, שלא יכולת לראות אז?-לפרשת "ראה" 2026
לפרשת ראה: מה את רואה היום, שלא יכולת לראות אז? ספר דברים הוא ספר של הקשבה. "שמע ישראל" אומר משה. שמע את הדברים, הקשב, זכור, למד. אבל פרשת השבוע "ראה" נפתחת דווקא במילה אחרת: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה." מה יש בראייה שאין בשמיעה? כשאני שומעת סיפור, אני מקבלת אותו דרך מילים. אני […]
מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא הראש – אלא העקב?- לפרשת עקב 2026
מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא הראש – אלא העקב? המילה "עקב" בעברית יכולה להתפרש כ"בגלל", כתיאור של סיבה ותוצאה. אבל היא גם שם החלק הנמוך ביותר בגופנו – העקב. דווקא ממנו בוחרת הפרשה להתחיל: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן…" אולי זו גם הזמנה לשאול: מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא תמיד הראש? כשאנחנו מוכנים לעמוד במקום […]
חג אהבה שמח
בחור, שא נא עיניך וראה…" כך, על פי המשנה, היו פונות בנות ירושלים אל הבחורים שיצאו אל הכרמים בט"ו באב. המילים האלה גרמו לי לחשוב על כך שכולנו זקוקים לכך שיראו אותנו – אבל לפעמים אנחנו זקוקים גם לדבר אחר- לראות את עצמנו. וזה מפתיע כמה קשה לעשות את זה. כי כשאנחנו בתוך הסיפור שלנו, […]
האם הזיכרון של משה השתבש?- בהשראת פרשת דברים 26
האם משה פשוט טועה? האם זיכרונו השתבש? כנראה שלא. משה עומד כאן ברגע מאוד מיוחד בחייו. הוא יודע שלא ייכנס לארץ. הוא נפרד מהעם שהנהיג ארבעים שנה, ומבקש להכין דור חדש לחיים בלעדיו. לכן הוא אינו מקריא להם פרוטוקול היסטורי. הוא מספר את הסיפור מחדש. הוא בוחר אילו פרטים להדגיש, על מה להתעכב, ומה חשוב […]
על נדרים והבטחות-לפרשת מטות-מסעי 2026
אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר… לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה." כך נפתחת פרשת מטות. לא במקרה הפרשה פותחת דווקא בנדרים. בעולם המקרא, למילים היה משקל עצום. נדר לא היה הבטחה שנאמרת ברגע של התלהבות ואחר כך נשכחת. הוא יצר מציאות. הוא חייב את האדם. לכן התורה עוסקת גם במקרים שבהם אפשר להתיר נדרים – […]
לפני שאנחנו שולפים את הכידון…לפרשת פנחס 26
השבוע תפסתי את עצמי מגיבה מהר מדי. זו לא הייתה תגובה דרמטית. רק כמה מילים שנאמרו בטון חד יותר ממה שהתכוונתי. אחר כך שאלתי את עצמי: למה כל כך מיהרתי להגיב? אולי בגלל זה פרשת פנחס לא עוזבת אותי. אנחנו רגילים לחשוב שפנחס הוא גיבור הפרשה. אבל השבוע דווקא תפסו אותי שני אנשים אחרים – […]
לפרשת שלח לך 2026: בין הענקים שבחוץ לחגבים שבפנים
אם היום, 11 שנה למות אימי, אני כותבת עם דמעות של געגוע בגרון, געגוע לזיכרונות הטובים שאספתי ממנה-זה מעיד עלי שבתוכי הגעתי ל"ארץ המובטחת"! שהצלחתי לנוע מהמקום של 10 המרגלים שרואים את החסר- למקום של כלב ויהושוע שרואים את הטוב-בכל שקשור ליחסים שלי עם אמא שלי. דבר תורה זה מוקדש לזכרה: הפסוק בפרשת שלח־לך שמשך […]
איזה "שדה" בחייך מבקש כרגע פחות "דחיפה" ויותר מנוחה?- לפרשות "בהר-בחוקותי" 2026
איזה "שדה" בחייך מבקש כרגע פחות "דחיפה" ויותר מנוחה? מה קורה כשמפסיקים להכריח את ה"שדה" להניב? או -מה יקרה אם תשחררי שליטה? בשבת שבה קראנו את פרשות “בהר- בחוקותי" הסוגרות את ספר ויקרא, עצרתי מול רעיון השמיטה. אנו שומעים על חוקי שנת שמיטה -לפיהם אדם צריך להימנע מלעבוד את האדמה ולתת לה לנוח , כלומר, […]