בית

יש תקופות שבהן "לתפקד" זו משימה הרואית. הערפל בחוץ סמיך. הגוף זז על אוטומט, אבל הלב? הוא דואג, והנפש עובדת שעות נוספות רק כדי להחזיק

הבוקר יצאתי לקנות כמה מצרכים בסיסיים שנגמרו והרגשתי, באופן כמעט מוזר, כל כך אמיצה. פעולה קטנה, יומיומית של ללכת לקניות בשכונה. אבל למרות השלווה המדומה

יש משהו מפתיע במעבר שבין פרשת משפטים לפרשת תרומה. אחרי השיא הרוחני של מעמד הר סיני – הקולות, הברקים והאש – היינו מצפים לעוד רגעים