השנה לא היה לי מצב רוח להתחפש …
אבל חג פורים בעומק שלו זה לא רק תחפושות צבעוניות ואזני המן, אלא הזדמנות לעצור ולחפש מי אני ?
שמת לב שבעברית המילים תחפושת, לחפש, וחופש הם מאותו שורש? (ח.פ.ש.)
המעניין הוא שלפעמים דווקא באמצעות התחפושת אנחנו מרשים לעצמנו להיות חופשיים להיות מי שאנחנו באמת, מתחת לבגדים, ללא עכבות.
אז מי אני מתחת לכל הלבושים שאני שמה על עצמי בחוץ?
פורים זו הזדמנות לגלות ולהתחבר לאני הטבעי האמיתי שלי בפנימיותי.
לפעמים התחפושת שבחרתי באקראי יכולה להעיד על משהו פנימי שנסתר מעיני ומבקש ממני לחשוף אותו, כמו הסיפור הזכור מילדות היא רמז למשהו שמוסתר בתוכי ומבקש לקבל מקום ונראות.
רוצים לעשות ניסיון?
עשו רשימה של התחפושות האהובות עליכן במיוחד מימי ילדותכם.
האם בהסתכלות רטרוספקטיבית הן יכולות לגלות לכם משהו על מי שאתם היום?
על פן באישיותכם שביקש ביטוי? על כמיהות לבבכם? על המקצוע שבחרתם? ואולי על ההחמצות שלכם?
הניסיון שלי לימד אותי שלא רק סיפור זכור מילדות, אלא גם סיפור שכיום אנו מרגישים הזדהות חזקה עם דמויות ועם סיטואציות בו שמייצרות אצלנו הד חזק, מאפשר לנו להיפתח לדרך עקיפה של עבודה על נושאים שמנהלים אותנו בצורה סמויה.
זה היה כוחם של סיפורים מאז ומעולם.
עבודה עם סיפור מאפשרת לעקוף את מנגנוני ההגנה שלנו ומשאירה בנו רישום של תובנות חדשות שמתקשרות עם הרמה הלא מודעת שלנו.
בעבודתי כמנחת סדנאות ביבליודרמה (פסיכודרמה עם סיפור מקראי) אני עובדת עם סיפורי החיים האמיתיים, בשילוב עם סיפורי המקור.
באמצעות טכניקה של משחקי תפקיד עם דמויות מסיפורי המיתוס המקראיים, ובשילוב תרגילי כתיבה אני עוזרת לאנשים להתבונן ברשת הקורים שמנהלת באופן סמוי את חייהם, להשתחרר מהם ולהתחבר לקול האוטנטי שלהם ביחסים עם עצמם ועם אחרים.
הסיפורים מאפשרים לעקוף את מנגנוני ההגנה שלנו ויש להם כוח לעורר בנו תובנות שמגלות לנו דברים חדשים על עצמנו.
בספר שלי "לגשת אל הערפל" אני משתפת בתהליך גילוי כזה שעברתי בעצמי.