קרל יונג נהג לומר שמי שמתבונן החוצה הוא חולם ומי שמתבונן פנימה- מתעורר.
ואת, רוצה לחלום או להתעורר?
הדרך שאני מציעה להתעוררות ולחיבור מחודש למשאבים שלך, נקראת דרך הכתיבה הרפלקטיבית. מה זה אומר?
כתיבה רפלקטיבית נעזרת בסיפור מסגרת ובחילוף תפקיד עם דמות מהסיפור כדי לבטא מחשבות ורגשות בדרך עוקפת שכל והגיון.
הסיפור יכול להיות מתווך בין מה שנמצא בחלק החשוך והמוסתר של הקורא לבין מה שמוכן להתגלות ולעלות לאור.
כתיבה בתפקיד דמויות בסיפור מסייעת, בדרך עקיפה, לגלות שכבות עמוקות שנמצאות בתוכנו, לחבר אותנו למשאבים שלנו ולעזור לנו לארגן חומרי הנפש שהתפזרו.
בסדנת כתיבה רפלקטיבית אנו נעזרים בסיפור-מסגרת, (או בשיר) ובטכניקות מעולם הפסיכודרמה כדי להביא תנועה למקומות בתוכנו ש"קפאו" או "נתקעו" ולהזרים חיות ואנרגיה לעצמנו.
במפגש עם הייצוגים (הדימויים, המטאפורות) בשיר או עם דמויות בסיפור אני מנחה אותך להיכנס לתפקיד של דמות בסיפור או לתפקיד אחד הייצוגים בשיר,
בסיטואציה מסוימת שעליה נתמקד ונעצור את ה"מצלמה" שלנו לרגע,
ואז את מקבלת תרגיל כתיבה, וכותבת בגוף ראשון בתפקיד הדמות, מתוך המצב הרגשי שלה באותו רגע ובאותה סיטואציה.
מאוחר יותר אנחה אותך כיצד להתבונן במה שכתבת ולגלות מה מעולמך הפנימי השתקף בכתיבתך.
תוך כדי כתיבה בתפקיד הדמות בסיפור או בתפקיד הייצוג בשיר (המטאפורה) אנחנו מעשירים את השפה הרגשית שלנו,
אנחנו לומדים להתקשר דרכן עם התת-מודע שלנו,
לקבל אינפורמציה חשובה על עצמנו,
ומעוררים נושאים שהיו רדומים בנו ומבקשים מאיתנו התבוננות מחודשת.
המפגש בין סיפור-המסגרת לסיפור האישי שלך יוצר תנועה פנימית שמעוררת מילים שקפאו, מצמיח תובנות ומחבר למשאבים שלך, וכל זאת בדרך יצירתית, מרגשת ומהנה.
"הכתיבה בתפקיד דמויות מסיפור הרחיבה את נקודות המבט שלי ועזרה לי להעמיק ולגלות את הקשר לעצמי, לחיים שלי כאן ועכשיו". אילנה ב.