יצאתי מחוזקת עם הבנה שעלי להאמין ולפעול ולא לתת לפחד ותחושת חוסר האונים להוביל אותי. יוכבד העניקה לי השראה! ש.

תוך כדי חילופי תפקיד עם יוכבד הבנתי שעלי לשמר את התקווה והאמונה ולפעול לטובת העניין כאילו האיום אינו קיים. ר.

בתפקיד יוכבד חוויתי שגם במצבי לחץ יש לחפש פתרונות, לקום ולעשות. האמונה בכוח הבריאה ובעצמי עשויים להוביל למקומות טובים" ח.

אלו חלק מהתובנות שאיתן יצאו אמש משתתפות ״מעגל ההקשבה ומתן כלים לביסוס העוגן הפנימי שלך״ . במעגל הן מתנסות בכלים מעולם הביבליודרמה (פסיכודרמה של סיפור) והכתיבה הרפלקטיבית ( בזום) ואמש נעזרנו בסיפור על אימו של משה, יוכבד, שמכינה תיבת גומא ומצפה אותה בזפת כדי להניח בה את התינוק שלה שכבר לא יכלה להמשיך להצפינו.

עצרנו את ה ״מצלמה״ על הרגע בו היא עומדת להיפרד ממנו, עם חוסר וודאות מה יעלה בגורלו ואם אי פעם תשוב לראותו.

הנחיתי את המשתתפות להיכנס לתפקידה של יוכבד ולענות בגוף ראשון, מתוך התפקיד, גם בעל פה וגם בכתב , מה עובר עליה באותם רגעים, מה היא מרגישה ומה היא חושבת, מה הפחדים שלה ומהי התפילה שלה.

בסיום כשיצאו מהתפקיד הן התבקשו להתבונן במה שכתבו ולבדוק איזה חלק בסיפור של עצמן השתקף אליהן דרך הדמות שגילמו.( גם ברמה האישית וגם ברמה הקולקטיבית).

WOW

בכל פעם אנו משתאות מחדש לגלות את רסיסי המראות שמשתקפים אלינו דרך הכתיבה בתפקיד הדמות, שחושפים חלקים מתוכנו ועוזרים לנו למצוא מילים לתחושות ולרגשות.

מרגש אותי שהמשתתפות הצליחו בתהליך הקצר שעברנו להתחבר לחלק האופטימי שבהן בתקופה מאתגרת זו, ולבסס את העוגן פנימי שלהן בימים הסוערים שאנו עוברים.

אני כל כך שמחה שנפלה בחלקי הזכות לאפשר לנשים לקבל השראה ולהתחזק באמצעות כניסה לתפקיד דמויות מעוררות השראה.

נותרו עוד 3 מפגשים למחזור ינואר וניתן עדיין להצטרף למפגש של יום ראשון הבא.

התמונה לקוחה מתוך וויקיפדיה