השבוע נכנס בשערינו חודש אלול,ראשי תיבות של אני לדודי ודודי לי
חודש אלול מציב בפנינו תמרור "היכונו" לקראת ה"ימים הנוראים", ימים שמעוררים בנו תנועה עדינה של עבודה פנימית ורוחנית,  שמזמינים אותנו להתבונן על עצמנו ומעשינו לעשות חשבון-נפש על השנה שחלפה, ולהציב יעדים לשנה החדשה .
אלו ימים של התכנסות פנימה.
האות המסמלת את חודש אלול  לפי ספר יצירה היא האות יוד. האות הקטנה ביותר באלף בית. הנקודה הקטנה ביותר במגע הקולמוס על הנייר, ההתחלה של כל האותיות.
התחלה עם פוטנציאל. וחודש אלול קורא לנו לשוב אל נקודת הפוטנציאל הראשוני שלנו, אל היוד שלנו, ולהתחדש.

בפרשת השבוע שופטים אומר משה לעם:

כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ…וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם… שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ…

אותו מלך אמור לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאד של צניעות, ישרות דרך, נאמנות לחוקי המוסר והתורה והבטחה לא  להשיב את העם לדרך השיעבוד:

רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה… וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד. ..וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת.. וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו… לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו….(דברים יז' 14-18)

אפשר לראות במלך הזה מטאפורה לאותו חלק בתוכי שאני נותן לו להוביל אותי בבחירותי ובמעשי.
ואפשר לראות בארץ – מטאפורה אל שלב שבו הגעתי למודעות גבוהה, לאינטגרציה עם  החלקים שלי .
אולי כדאי שנשאל את עצמנו : מיהו המלך שאני רוצה להמליך עלי?
אולי זה האני הגבוה שלי שמכוון את חיי לטוב, ואולי זו אותה נקודה קטנה של היוד שבתוכי, הניצוץ האלוהי שבתוכי ש"מולך" על כל החלקים האחרים שבקרבי,
שמחבר את כולנו אל המקור וזה אל זה שנמצא בחיבור אינטימי עם המיסתורין של הבריאה,
שמתנהל ביושרה, באותנטיות, מתוך המרכז מבלי להזין את האגו?
חודש אלול הוא חודש שמזמין אותנו לשאול שאלות מסוג זה ולהתחיל בהכנה לקראת
הre-set שלנו שלנה החדשה.