מתי בפעם האחרונה עצרת להקשיב לסיפור האמיתי של מישהו שהיה חלק מהחיים שלך?
עוד לא מצאתי את המילים לתאר את ההתרגשות של מפגש המחזור שלנו אמש. 57 שנים חלפו מאז שסיימנו את י"ב. כבר בדרך למפגש, כשהתחלנו להחליף סיפורים בנסיעה, התחוור לי עד כמה מעט באמת הכרנו אז זה את זה. ישבנו באותה כיתה. חיינו באותה פנימייה. צחקנו, רבנו, למדנו, התבגרנו יחד. אבל הכרנו בעיקר את מי שהיינו […]
הדבר ששינה לי את ההסתכלות על תהליך התפתחות אישית היה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי.
הדבר ששינה לי את ההסתכלות על תהליך התפתחות אישית היה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי. יש הרבה דרכים לנסות להבין את עצמנו. אפשר לקרוא עוד ספר. אפשר להשתתף בעוד סדנה. אפשר לנסות לנתח כל מחשבה, כל רגש וכל דפוס שחוזר על עצמו בחיינו. וכל אלה יכולים להיות בעלי ערך. אבל עם השנים גיליתי שאני נמשכת […]
אילו הייתי מתחילה מחדש…
אילו הייתי מתחילה מחדש… אני מלווה א-נשים דרך פסיכודרמה, ביבליודרמה וכתיבה רפלקטיבית כבר שנים רבות. ויש כמה דברים שלמדתי בדרך, שהלוואי שמישהו היה אומר לי כשהתחלתי לחפש תשובות בתוך סיפורים. אם גם את מרגישה משיכה לסיפורים, אוהבת לקרוא, לכתוב או לחקור את עצמך, הנה כמה דברים שכדאי שתדעי: 1 הסיפור שזכור לך מהילדות אינו "סתם […]
הסיפור שאת זוכרת מילדות-אינו מקרי
זה קצת מצחיק להודות בזה, אבל במשך שנים ארוכות דחיתי את בנית ההרצאה על "סיפור זכור מילדות". לא מפני שלא האמנתי בנושא. להפך. לפני כמה עשרות שנים, כשהייתי סטודנטית בחוג לספרותרפיה, נחשפתי לרעיון שסיפור אחד שזכור לנו מהילדות – אגדה, סיפור תנ"כי או כל סיפור אחר שנחרת בנו – עשוי לגלות משהו עמוק על עולמנו […]
לפעמים הכישרון הכי גדול בעולם נשאר מאחורי סורגים ומסכה
דמיינו שאתן המוזיקאיות הכי מוכשרות בעולם, אבל אף אחד לא מורשה לראות את הפנים שלכן. זה היה הגורל של היתומות בוונציה של המאה ה-18. בשישי האחרון צפיתי במועדון טרום-בכורה בסרט "פרימוורה", והוא טלטל אותי. הסרט מספר על בתי יתומות שהפכו לחממות למוזיקאיות מחוננות, בהדרכתו של מוסיקאי מוכשר ומורה לכינור -אנטוני ויוואלדי, ( שרק 200 שנה […]
לפני 79 שנים אבא שלי ארז מזוודה בארה"ב ועזב הכל. להילחם על מדינה שעוד לא הייתה קיימת.
לפני 79 שנים אבא שלי עשה משהו שמרגיש לי היום כמעט דמיוני. הוא עזב את החיים הנוחים בארה"ב ועלה לארץ כדי להילחם על עצמאות של מדינה שהייתה אז רק חלום על נייר. כשאני חושבת עליו ועל שאר המח"לניקים שהגיעו אתו, אני מרגישה התרגשות עצומה, והערכה אבל גם כיווץ קטן בפנים. אני חושבת שזו קנאה. אני […]
זכרונות ילדות מוקדמים
זיכרון ילדות והקשר לבחירה המקצועית אחד הקורסים המרתקים שאני לוקחת השנה נקרא "זכרונות ילדות מוקדמים" (אנבלה שקד) במהלכו קיבלנו תרגיל, לרשום זיכרון ילדות (עד גיל 7) ואחר כך לנתח אותו דרך זוויות מסוימות שלמדנו בשיעור ולבחון את הקשרים בינו לבין הבחירה במקצועית שלי כיום. ממש התרגשתי לעשות זאת והחלטתי לשתף אתכן: זכרון ילדות: "כשהייתי בת […]
ביבליודרמה עם טוויסט של פסיכודרמה- סיפור מקרה בהשראת "חיי שרה"
מנחם (שם בדוי) שבמהלך סדנת ביבליודרמה -פסיכודרמה עם סיפור – נכנס לתפקיד אברהם, בסיפור שבו אברהם שולח את עבדו אליעזר למצוא כלה לבנו יצחק, שיתף את הקבוצה איפה הסיפור פגש אותו: "הרגשתי שיצחק (הבן של אברהם בסיפור המקראי) מזכיר לי את הבן שלי דני. דני בן 26, עדיין לא הייתה לו חברה. ומה הפלא, הוא […]
חיבוק בין סכך לענפים
"אוי, קר פה," התלוננה מיכל בת הקטנה, כשמשב רוח הסתנן פנימה והניע קלות את קישוטי הנייר התלויים בסוכה. רחל חייכה, הידקה את הצעיף סביב צווארה ונשענה קדימה. "יודעים מה? זה מזכיר לי סיפור. עיני הילדים התמקדו בה. רחל הייתה ידועה בסיפוריה, שתמיד הכילו משהו שהילדים הקטנים יכלו להבין והמבוגרים יכלו להעריך ברובד עמוק יותר. "האחיין […]
קוצו של יוד ונקודת התקווה
תאמינו או לא, עוד שבוע מסתיים חודש אלול ! וזה לקח אותי למחשבות שאני מבקשת לחלוק איתכן אחד הדברים המעניינים שלמדתי על חודש אלול (על פי ספר יצירה)- שהאות המסמלת את חודש אלול היא האות יוד – הנקודה הכי קטנה במגע הקולמוס על הנייר, ההתחלה של כל האותיות, שנקראת "קוצו" של יוד. התחלה עם פוטנציאל. […]