אילו הייתי מתחילה מחדש…

אני מלווה א-נשים דרך פסיכודרמה, ביבליודרמה וכתיבה רפלקטיבית כבר שנים רבות.

ויש כמה דברים שלמדתי בדרך, שהלוואי שמישהו היה אומר לי כשהתחלתי לחפש תשובות בתוך סיפורים.

אם גם את מרגישה משיכה לסיפורים, אוהבת לקרוא, לכתוב או לחקור את עצמך, הנה כמה דברים שכדאי שתדעי:

1 הסיפור שזכור לך מהילדות אינו "סתם סיפור".
לפעמים דווקא הסיפור שנשאר איתנו עשרות שנים מספר משהו על הצרכים, הכמיהות והמאבקים הפנימיים שלנו.

 2 לא צריך להיות סופרת כדי להפיק תועלת מכתיבה.
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכתיבה מרפאת שייכת רק למי שיודעת לכתוב יפה. מניסיוני, היא שייכת בעיקר למי שמוכנה להיות סקרנית.

   3 התשובות שאנחנו מחפשות לא תמיד נמצאות בזיכרונות עצמם.
לפעמים הן מסתתרות דווקא בדמויות שמושכות אותנו, ברגעים שמרגשים אותנו, ובסיפורים שאנחנו חוזרות אליהם שוב ושוב.

4 אין צורך לחשוף דברים אישיים כדי ללמוד על עצמך.
זו תובנה שרבים מופתעים ממנה. אפשר להתבונן בסיפור, בדמות או במיתוס, ולגלות דרכם דברים משמעותיים על חיינו מבלי לספר את כל סיפור חיינו.

אני גיליתי את כל זה לפני עשרות שנים, כשהייתי סטודנטית בחוג לייעוץ בקורס  לספרותרפיה. הנושא של "סיפור זכור מילדות" ריתק אותי כל כך, שהוא השפיע על כל המסלול המקצועי שלי מאז.

זו גם הסיבה שאני מזמינה אתכן להדרכה החדשה שלי:

"מהו הסיפור שזכור לך מהילדות – ומה הוא מספר עלייך היום?"

בהרצאה נגלה כיצד סיפור אחד קטן שנשאר איתנו שנים יכול להפוך למפתח להבנה עמוקה יותר של עצמנו,

ולהראות לנו "מפה" שתאיר עבורנו את הדרך "הביתה", מזווית חדשה ומרגשת.

אם הנושא מסקרן אותך, כתבי לי "סיפור" ואשלח לך את הפרטים.