מה החלום שלך לשנה החדשה?
מה החלום שלך לשנה החדשה? מידי סיום שנה, על סיפה של השנה החדשה, אני נוהגת לעשות רפלקציה עצמית דרך קריאת כל יומני הבקר שכתבתי במהלך השנה, בודקת דפוסי חשיבה שחזרו, מטרות שהצבתי לעצמי, חלומות שקיוויתי להגשים, מה השגתי, מה עוד לא ומה השתנה. השנה אני מגיעה לשנה החדשה כמו רץ מרתון עייף. מותשת וחוששת. חוששת […]
אלול: כשאני אורזת מחדש את חיי – ההזדמנות שלך לשחרר ולהתחיל
במהלך עשרים השנים האחרונות, מצאתי את עצמי אורזת ופורקת שש פעמים. כל מעבר דירה לא היה רק החלפת כתובת; הוא היה עצירה כפויה, צורך עמוק לבדוק מה אני לוקחת איתי הלאה לפרק הבא, ומה, למרות הכול, אני משאירה מאחור. תמיד נשאר שם חלק קטן מהלב, פרידה שקטה ממה שהיה. הבנתי שפעמים רבות, אני זקוקה לאירוע […]
הקיץ נגמר-האם היחסים יתקררו יחד איתו? פסיכודרמה בגיל השלישי
האם שמת לב איך בסוף הקיץ, כשהחופים מתרוקנים מילדים ומתמלאים בקבוצות של גמלאים, משהו באוויר משתנה? פגשתי אותן הבוקר, אחרי טבילה מרעננת בים השקוף. סבתות שסיימו לתפעל את "קייטנת סבתא" וסוף סוף ממלאות מצברים. אבל בתוך השקט הזה, לפעמים מתגנבת שאלה: מה עכשיו? שמעתי שיחה שנגעה לי בלב. אחת אמרה: "היה טוב להרגיש שצריכים אותי, […]
העולם בחוץ סוער, אבל מה קורה בפנים?
העולם בחוץ סוער, אבל מה קורה אצלך בפנים? בימים אלה, קשה להתעלם מהרעש שמגיע מכל כיוון. החדשות, הדיונים הבלתי פוסקים, חוסר הוודאות שמקיף אותנו מכל עבר. זה מרגיש כאילו העולם כולו נכנס למערבולת אינסופית של מתח ודאגה, וכולנו נגררות לתוכה. אני רוצה לשאול אותך משהו אישי מאוד – מה כל זה עושה לך? מה קורה […]
כמה דברים שאת לא יודעת עלי…
הנה כמה דברים שאני לא טובה בהם (אולי תמצאו את עצמכן שם, ונבין שאנחנו לא לבד בסיפור הזה) 1. הקלדה עיוורת: אני והקלדה עיוורת? אנחנו לא חברות. בחיים לא הסתדרנו. מזל שיש את הפיצ'ר של הקלדה קולית בגוגל דוקס. אבל בואו נודה על האמת, הקסם האמיתי קורה רק כשאני כותבת ביד, על נייר. כנראה המוח […]
סיפור-מקרה: המחיר של השלום המדומה
התפנית הגיעה דווקא מתוך עבודה עם סיפור עתיק, כמעט נשכח, ששימש לה מראה. באותו רגע, נחשפה בפניה אמת כואבת: "לסלוח מהר" לא היה רק הרגל, אלא מנגנון הישרדות שהפך לכלא. היא ראתה כיצד ויתרה על עצמה שוב ושוב, בנתה חומה של שתיקה סביב פגיעותיה. הרגע הזה, בו התבהרה לה המציאות הפנימית, היה נקודת אל-חזור. עד […]
סיפור מקרה: הלחישה הפנימית של "לא מספיק"
העיניים שלה דיברו אלי בלי מילים: "אני סוחבת משהו כבד מדי, זמן רב מדי". כשהיא הייתה בת 12, עולמה התהפך. ההורים התגרשו, אבא התחתן מחדש, ונולדה אחות קטנה. פתאום האבא שאהב אותה כל כך, שהיה רק שלה, הפך למישהו שמחלק את עצמו. ואז, כמו מכה נוספת, שלחו אותה לפנימייה. מבחינתה, זה היה כאילו אמרו לה […]
הסיבה שהכתיבה שלך לא משחררת אותך – היא שאת כותבת אותה בתור עצמך
לרגע אחד – את לא את. את מישהי אחרת. וכשזה קורה – את פתאום שומעת את עצמך לראשונה. זוהי מהות טכניקת חילוף התפקידים – אחת מהטכניקות החזקות ביותר שאני משתמשת בהן בעבודת הכתיבה-המרפאה. היא נולדה מתוך עולם הפסיכודרמה – שיטת טיפול קבוצתי שמבוססת על דרמה, תנועה, דיבור בגוף ראשון, והכי חשוב – פעולה. לא רק […]
למי הלב שלך מקשיב?
הוראות פיקוד העורף שמרו היטב על גופנו- אבל מי שומר לך על הנפש? מה קורה ללב שלך אחרי שבחוץ האש הופסקה, האזעקות הושקטו והתותחים נדמו? האם הוא יכול לעבור בפקודה ממצב של הישרדות לחזרה לשגרה רגילה? אולי את מרגישה שקשה לך לקום בבוקר. שאין חשק, או שהכול נהיה מעיק בבת אחת. אולי את מתפקדת — […]
תשמעי משהו…
לאחרונה איבדתי את הטאץ' לכתיבה חופשית, כזו שפשוט מספרת, אתם יודעים כמו שמספרים לחברה טובה, ואולי אף פעם לא ממש הייתי "על זה". המשובים שקיבלתי היו תמיד שהכתיבה שלי יפה אבל… אקדמית מדי. באמת? אקדמית מידי? שנים ניסיתי להתנער מהשפה האקדמית המרחיקה, היום אני בקושי מסוגלת להבין את התזה המחקרית שכתבתי פעם, ועדיין אני "מואשמת" […]