לצאת מהמייצר אל המרחב
כל יום אנחנו קמים לעוד ידיעה מרעישה שמגבירה את תחושת חוסר הוודאות, את החרדות, ומתעוררות שאלות נוקבות לגבי מה יהיה עם החופש שלנו? מה עושים עם תחושת חוסר האונים? מה עושים עם התחושה שהכל מתפרק? המוח ההישרדותי מכניס אותנו לסטרס, לקיפאון, ואפילו לדיכאון (מתוך כוונה להגן עלינו)רבים מאיתנו חשים חוסר אונים ופחד משתק, והנפש שלנו […]
לפרשת כי-תישא 2025: מה בין עגל הזהב למגילת אסתר?
פרשה "כי תישא" ארוכה למדי המתארת מצב משברי במערכות יחסים, (בין העם לאלוהיו, בין משה ואהרון, בין העם ומשה, בין אלוהים למשה) ולאחריו מגיע גם סוג של פיוס. העם דורש מאהרון "לעשות" לו אלוהים כי משה בושש לחזור, משה עולה לקבל את הלוחות ואחר כך משבר אותם מרוב תסכול ועולה לקבל לוחות חדשים, ועוד. […]
כל הדברים שאיננו מרשים לעצמנו לדעת גורמים לנו להיות זרים לעצמנו
כבר 500 ימים שהמבט שלנו מופנה החוצה, וזה טבעי ומובן. יחד עם זאת חשוב שנזכור לטפח גם את המבט פנימה, לתוך עצמנו, מבט שרואה אותנו בעומק העומקים שלנו, שמתבונן ומעניק משמעות למתרחש בתוכנו ומצמיח אותנו. "כל הדברים שאיננו מרשים לעצמנו לדעת (על עצמנו) גורמים לנו להיות זרים לעצמנו" – גלית אטלס איך אפשר להכיר את […]
מהי כמיהת הלב?
מהי כמיהת הלב? לא פעם כשאני שואלת נשים מהי ה"מתנה" שרצו להעניק לעצמן כשנרשמו לסדנה, מה רצו לקבל עבור עצמן, מה הייתה כמיהת הלב שביקשה להתממש כשברחו להשתתף בסדנה? הן מתבלבלות ולא תמיד יודעות להשיב. למה זה קורה? כי יש מרווח סמוי מן העין בין מה אני רוצה ומה אני צריכה, והצורך האמיתי שלנו הוא […]
סוף סוף זה קרה!
בתקופה הסוערת שעוברת עלינו עם כל העליות והמורדות הרגשיים, לפעמים אני מרגישה כמו רב חובל שמשיט ספינה על מים סוערים. כשאני מנחה את הקבוצה שלי (כתיבה מרפאה בשילוב פסיכודרמה) אני מכירה את טוואי הדרך, אבל יש הרבה זרמים תת קרקעיים תחת לפני השטח שמחייבים אותי להיות בקשיבות מירבית, בהתבוננות מתמדת ועלי לדעת להשתמש בכישורי היצירתיים […]
רכבת הרים מטורפת
על איזו רכבת הרים מטורפת של רגשות אנחנו נמצאים עכשיו, איזה מסע מטלטל ומתיש. מגבהי שמחה אדירה לתהומות החרדה, הדאגה והחשש. הנשימה שלי נעתקת לעיתים קרובות והלב שלי מאיץ את פעימותיו. ואולי גם אצלכן קורה כך. האם במצב הזה אפשר בכלל להישאר בנוכחות של כאן ועכשיו? אני יכולה להעיד על עצמי שאני צריכה להשקיע הרבה […]
ספר הנשים הגיבורות (פרשת שמות)
בסבב השנתי של קריאת פרשות השבוע נפתחה השבת הקריאה בספר השני בחמשת החומשים, הלא הוא ספר שמות. אחד הדברים המייחדים את ספר שמות הוא המצבור של הגיבורות הנשיות שמופיעות בנרטיב המקראי כגיבורות ממש! לא נשים שעומדות בצילו של בעל אלא נשים שקוראות תיגר על הפטריארכיה, על מציאות קשה, ומחויבות להמשכיות החיים. אזכיר רק כמה מהן: […]
לפרשת וייגש 2025: להתחבר לארכיטיפ יהודה שבתוכי
בכל שנה אני דומעת מחדש כשאני קוראת את הנאום של יהודה שניגש אל יוסף (פרשת וייגש). הוא אינו יודע בשלב זה שזהו אחיו יוסף וחושב אותו לאדם זר, שליט מצריים. בנוסף ל 14 פעמים בהן הוא חוזר על המילה "אבא" (אבי, אבינו ) שמטפטפת כמו טיפות מים על סלע, על ליבו של יוסף, התנהגותו מעידה […]
מה מאפשר הוויתור על הצורך להיות צודק?
מה מאפשר הוויתור על הצורך להיות צודק? מה קורה כשיהודה ניגש אל יוסף בפרשת ויגש? איך מילותיו של יהודה מצליחות לגעת בנקודה כל כך עמוקה בנפשו של יוסף? כשאדם חווה טראומה – אירוע מזעזע שגורם לתחושת חוסר אונים עמוקה – אחת הדרכים של הנפש להתמודד היא פשוט להתנתק. זה מנגנון הגנה טבעי שנקרא דיס-אסוציאציה, שבו […]
ואם השיירה לא הייתה עוברת?
עשרים שנה חלפו מאז ואני עדיין זוכרת כאילו זה קרה אתמול, את אפקט המיגנוט אל הסיפור ואל הדמות ברגע שפיטר (המורה שלי לביבליודרמה) הינחה את חברי הקבוצה להיכנס לתפקיד יוסף, את דפיקות הלב המואצות שלי, את היובש בפה, את הרעד בקולי כשעניתי בגוף ראשון "אני יוסף ו…." ואת התחושה של האגרוף בבטן שחשתי יחד עם […]