בלוג

שתפו

תמר פלג

כתיבה- כשהייתי קטנה אהבתי מאד ספרים והחלטתי שכשאהיה גדולה אהיה סופרת. עד היום אני שומרת את מחברת הסיפורים הראשונה שלי שפתחתי בכתה ב'… מאז זרמו מים רבים בנהר החיים הפתלתל שלי, וכיום, מלבד הכתיבה הקבועה ב"יומן הבקר" שלי,  אני כותבת בקביעות בנושאים הקשורים לפרשות השבוע ממבט פסיכו-רוחני, ובנושאים הקשורים למערכות יחסים ומעלה לפייסבוק, לבלוג, לאסופות סיפורים דיגיטליות ולאחרונה מקדמת כתיבת ספר,החלום קורם עור וגידים..

נשארים מעודכנים

שווה קריאה

האם שמת לב איך בסוף הקיץ, כשהחופים מתרוקנים מילדים ומתמלאים בקבוצות של גמלאים, משהו באוויר משתנה? פגשתי אותן הבוקר, אחרי טבילה מרעננת בים השקוף. סבתות שסיימו לתפעל את "קייטנת סבתא" וסוף סוף ממלאות מצברים. אבל בתוך השקט הזה, לפעמים מתגנבת שאלה: מה עכשיו?

שמעתי שיחה שנגעה לי בלב. אחת אמרה: "היה טוב להרגיש שצריכים אותי, למרות שהתעייפתי. לפחות ראיתי כל יום את הבת והנכד. ועכשיו, כשחזרו לשגרה, אני שוב עם עצמי…" והשנייה השיבה בכאב: "את לפחות זוכה. אצלי יש נתק כבר תקופה ארוכה, אני מרגישה שאין לנו על מה לדבר וזה ממש עצוב."

השיחה הזו היא לא מקרה בודד. היא משקפת כאב שאני רואה אצל נשים רבות בגיל השלישי. האם גם את מכירה את תחושת הריקנות הזו לפעמים? את החשש שמא הקשרים המשפחתיים, שכל כך יקרים לליבך, הולכים ומתרחקים, וקשה לך למצוא את הדרך לגשר על הפער?

אבל יש דרך אחרת. זה ממש לא חייב להיות כך.

מחקרים מראים שהגיל השלישי הוא לא סוף הדרך, אלא הזדמנות מיוחדת, כמעט אחרונה, להתמודד עם נושאים רגישים במשפחה. זו תקופה שבה עולה ההכרה שהזמן מוגבל, מתעוררת תחושת אחריות "לסגור מעגלים פתוחים", ומתחזק הרצון למצוא שלווה פנימית בכל הנוגע למערכות יחסים עם הילדים הבוגרים והנכדים. זו ההזדמנות שלך למצוא דרך לפיוס עם אנשים שהיה לך איתם נתק, כדי לא להשאיר רגשות אשמה או חרטה שמכבידים עלייך.

אני רוצה להציע לך דרך עוצמתית וייחודית להתמודד עם האתגרים הללו. הדרל הזאת נקראת הפסיכודרמה. בסדנה שלנו, את תוכלי לא רק לדבר על הקשרים שלך, אלא ממש לחיות אותם מחדש. תוכלי להעלות מצבים מורכבים מהחיים אל "הבמה" הבטוחה, להתנסות בדיאלוגים שלא נאמרו, לחוות חילופי תפקידים, ואפילו לקיים שיחות "כאילו" עם מי שכבר איננו. זה הכוח המרפא של הדמיון והפסיכודרמה – להרגיש הקלה ושחרור עמוק, כאילו השיחה האמיתית התרחשה במציאות, ולתת קול לדברים שאת נמנעת מלדבר עליהם.

 

בנוסף, נתנסה בתרגילי כתיבה מרפאה שיחזקו את ההתבוננות הפנימית ויאפשרו לך לבטא רגשות במילים. נכתוב מכתבי סליחה או פיוס – גם אם יישארו במגירה – ונחווה את כוחה של המילה הכתובה.

כל זה יקרה בתוך קבוצה אינטימית ותומכת, שתאפשר לך לקבל תובנות עמוקות לעצמך גם מתוך הסיפורים של אחרים, לגלות שאת ממש לא לבד, ואולי אף להכיר חברות חדשות לדרך.

 

באוקטובר תיפתח קבוצה תהליכית למשך כשישה חודשים (שני מפגשים בחודש). אני מבינה שלפעמים קשה להתחייב לתהליך ארוך בלי להכיר ולהתנסות, ולכן יצרתי מפגש מבוא מיוחד. זהו מפגש בלתי מחייב, שיתקיים ב-17.9.25:

מפגש אחד פרונטלי בזיכרון -עקב (10:00-12:00) ומפגש שני וירטואלי בזום (17:00-19:00).

במפגש הזה תוכלי לטעום את השיטה, להכיר אותי ואת הקבוצה, ולהרגיש בעצמך את הפוטנציאל לשינוי.  זה הצעד הראשון שלך לריפוי קשרים, לבניית גשרים רגשיים, ולמציאת שלווה פנימית.

אל תחכי שהקשרים יתקררו עוד יותר. צרי איתי קשר עכשיו לשיחת התאמה קצרה, ללא עלות, ותקבלי את כל הפרטים. בואי נדבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מדיניות פרטיות