בפתח פרשת תולדות אותה נקרא השבת הקורא מקבל אינפורמציה מאד מעניינת על הדינמיקה המשפחתית במשפחה:

רבקה אוהבת את יעקב ויצחק אוהב את עשיו. חלוקה מאד סימטרית וגם מאד בעייתית.

בהמשך מתוארת סיטואציה מאד מורכבת, בה האמא (רבקה) מבקשת מבנה האהוב (יעקב) לרמות את אביו העיוור (יצחק) ולהתחזות לאחיו (עשיו) כדי לקבל ממנו את ברכת הבכורה.

הטקסט מרמז בחסכנות גדולה על הסתייגות קלה של יעקב (ומה אם אבא ימשש אותי ויבין שרימיתי אותו ויביא עלי קללה ולא ברכה) אבל רבקה לא מוותרת ויעקב בסופו של דבר עושה כרצון אימו.

בסדנת כתיבה-מרפאה משולבת פסיכודרמה המשתתפים קיבלו הנחיה להחליף תפקיד עם יעקב ונתבקשו לכתוב בתפקיד יעקב, בגוף ראשון, את המכתב שיעקב לא כתב לאמא שלו (או דף מהיומן שלו) ולתאר בו:

מה היו מחשבות שעלו בך יעקב ומהם הרגשות שהרגשת כשאימך ביקשה ממך לרמות את אביך הזקן והעיוור כדי לזכות בברכתו? אחרי שכתבו בתפקיד יעקב ושיתפו במה שכתבו הם נתבקשו לבדוק אם יש משהו בדברים שכתבו בתפקיד יעקב שמהדהד לחיים שלהם.

גדי (שם בדוי) כתב ולאחר מכן שיתף בסיפור האישי שלו שהתעורר בעקבות הכניסה לתפקיד יעקב: אימו הייתה האישה החזקה והדומיננטית בבית, אביו היה טיפוס חלש, חולמני,

עסק בכתיבה ולא בהצלחה מרובה ומידי ערב היה בורח אל הטיפה המרה ונסגר בעצמו. כילד השתוקק ולו פעם אחת לזכות בהתייחסות אישית של אביו, שיראה אותו,

יתעניין בו, יחבק אותו. הרעב לקשר ולמגע עם אביו ליווה אותו כל השנים.

יום אחד אימו ביקשה אותו לגשת אל אביו שהיה בגילופין ולהחתים אותו במרמה,על מסמך משפטי מסוים. הוא היה אז ילד צעיר ולא מצא כוח לסרב לה למרות שהרגיש רע מאד לעשות זאת ובליבו כעס עליה על שמבקשת ממנו "לבגוד" ככה באביו. הוא הרגיש פחד שמא התרמית תתגלה ואז יאבד לגמרי את התקווה לזכות אי פעם באהבתו ובה בעת גם הרגיש חסר אונים לסרב לבקשתה, לאכזב אותה ולאבד גם את אהבתה.

במבט בוגר לאחור עלתה בו חזק תחושת בגידה בעצמו על חוסר יכולתו להיות נאמן לאמת שלו ולערכים שלו. בקבוצה התפתחה שיחה על הסיטואציה שבה ילד צעיר לא מסוגל לשמור נאמנות לעצמו , לאמת שלו, כי מרגיש כל כך תלוי באהבת הוריו וחושש להמרות את פיהם,על כן פועל באופן הישרדותי , מרצה אותם ובוגד באמת שלו..

החשש הוא שיפנים את הדפוס של לרצות אחרים, לשמח את מי שהוא אוהב או חושב שהוא זקוק לאהבתו, על חשבון האמת שלו..

גדי קיבל עכשיו הזדמנות לגלות חמלה כלפי הילד שהיה ולשנות את הנרטיב של הסיפור שלו  עם בחירה חדשה.

הצילום של רונית בן ארי