מה מניע את ההתנהגות שלי ואת הבחירות שלי?
האם יש לך אפשרות לבחור בצורה "נקייה" או שתמיד תהיי מובלת על ידי דברים "לא מודעים" שאינם בשליטתך?
נראה לי שרוב האנשים היו מעדיפים להרגיש חופשיים מהיקבעות, חופשיים לבחור באופן אוטונומי ולדעת שהם אינם "נקבעים" ע"י כוחות לא מודעים, או ע"י דפוסי התנהגות של אחרים שהם הטמיעו, ואמונות מעכבות שכבר לא משרתות אותם.
אבל איך עושים את זה?
הלא -מודע שלנו הוא מאד חכם וכשהוא לא רוצה שנדע יש לו דרכים משלו כדי להסתיר מאיתנו את האמת.
אחת הדרכים לעקוף את מנגנוני ההגנה הנפלאים שלנו היא להשתמש בסיפור, וכשאנו עסוקים בהבנת הסיפור ובהבנת המניעים להתנהגות של הגיבורים אנו יכולים לזהות דפוסי- התנהגות אוניברסאליים ולזכות בתובנות לעצמנו.
המפגש עם סיפור נוגע במקומות חבויים בתוכנו, יש לו כוח לעורר לחיים זכרונות שנשכחו, להעלות להתבוננות דברים שדחקנו הצידה ומבקשים התבוננות מחודשת כאן ועכשיו.
בסדנת ביבליודרמה (פסיכודרמה עם סיפורי המקור) כשאנו עובדים עם סיפור בטכניקות מעולם הפסיכודרמה אנו משתמשים לא רק ביכולת הקוגניטיבית שלנו, בחשיבה ובדיבור, אלא מפעילים את הגוף כולו.
כשאנו נכנסים לתפקיד של דמות בסיפור ומדברים את הדמות ולא על הדמות, קורה הפלא. כי הגוף זוכר מה שהמיינד שכח.. ואז התובנות מגיעות בבהירות רבה יותר ונטמעות בתוכנו ברמה הנפשית והגופנית.
הנה מה שקרה לשושי (שם בדוי) במהלך סדנת ביבליודרמה שהנחיתי על מגילת רות.
אחת הסצינות שהעמדנו הייתה של רות הנפרדת מאמה לפני שהיא עושה את דרכה עם נעמי לבית לחם יהודה.
וכך כתבה לי שושי על הערך שקיבלה מהשתתפותה בסדנה:
״ בכנס…זכיתי להשתתף בסדנת הביבליודרמה שהנחתה תמר פלג על מגילת רות .
נכנסתי לתפקיד רות שבחרה להיפרד מבית אמה ולהצטרף לחמותה נעמי. במהלך הסצנה הונחיתי כמה פעמים להחליף תפקיד עם האמא.
חילוף התפקידים בסצנה מאפשר כניסה לנעליים של האחר תוך הבנת המניעים שלו ועוזר בכך לפתרון קונפליקטים.
חלק מהתובנות אליהן הגעתי עם סיום הסצנה היו:
אמא , אני מוכנה להשתחרר ממך ולחתוך את חבל הטבור שכובל אותי לאותן התנהגויות שהעתקתי ממך ולא מקדמות אותי .
התנהגויות שעשו אותך מי שאת והפכו אותי למי שאני.
ההתנהגויות האלו שירתו אותי עד היום ועכשיו הגיע הזמן להשתחרר מהם….
היותי בתפקיד רות, רק לדקות בודדות אפשר לי להשתמש בכלי המשחק הזה כדי לחוות את השינוי שאני צריכה לחיי.״