בלוג

שתפו

תמר פלג

כתיבה- כשהייתי קטנה אהבתי מאד ספרים והחלטתי שכשאהיה גדולה אהיה סופרת. עד היום אני שומרת את מחברת הסיפורים הראשונה שלי שפתחתי בכתה ב'… מאז זרמו מים רבים בנהר החיים הפתלתל שלי, וכיום, מלבד הכתיבה הקבועה ב"יומן הבקר" שלי,  אני כותבת בקביעות בנושאים הקשורים לפרשות השבוע ממבט פסיכו-רוחני, ובנושאים הקשורים למערכות יחסים ומעלה לפייסבוק, לבלוג, לאסופות סיפורים דיגיטליות ולאחרונה מקדמת כתיבת ספר,החלום קורם עור וגידים..

נשארים מעודכנים

שווה קריאה

תחום ההתמחות שלי הוא הנחית ביבליודרמה.
זוהי שיטה שפותחה  בשנות ה80 ע"י  ד"ר פיטר פיצלה מארה"ב , פסיכודרמטיסט וד"ר לספרות, כשיטה שחוקרת סיפורים מקראיים בטכניקות פסיכודרמטיות. (Scripture windows/ Peter Pitzele, PhD)
ביבליודרמה  אפשר להנחות כשהמיקוד בטקסט, הסיפור הוא ה"פרוטגוניסט" וחקירתו באמצעים פסיכודרמטיים  יוצרת  "מדרש עכשווי" רלוונטי ונושם.  ויש אפשרות להנחות כשהמיקוד במשתתפים, והביבליודרמה משמשת כחימום לפסיכודרמה.
יש שאינם מכירים ביבליודרמה מהתנסות אישית ואולי  אף ירימו גבה לגבי עצם  השימוש בסיפורי תנ"ך  ובמיוחד בימים אלו, כשאנשים מגלים רגישות יתירה לכל מה שחשוד בעיניהם כ"הדתה" . 

זו הזדמנות להציג מעט מה"אני מאמין שלי" :
י.ל.מורנו, מייסד הפסיכודרמה, היה אדם מאד רוחני ועל פי עדותו שלו, הזרע הראשון בפיתוח הפסיכודרמה נבט כששיחק לראשונה את אלוהים..
סיפורי התורה בחוויה הרוחנית שלי הם "המיתולוגיה היהודית" שלנו, והדמויות שבהם- ארכיטיפים שמבקשים להיגאל מתהום הנשייה של הלא מודע הקיבוצי שלנו.
סיפורי התורה בכלל וסיפורי ספר בראשית בפרט  הם סיפורי ראשית האנושות שלנו, ומציגים בפנינו כמו בקפסולה, שאלות חיים וקונפליקטים המעסיקים אותנו גם היום כגון: יחסי הורים –ילדים, יחסי אחאים, התמודדות עם פרידה ומוות ועוד. הם נותנים לנו מראה שמשקפת  אספקטים חשובים בחיינו ומעניקה מפתח לאוצר הזיכרונות האישיים והקבוצתיים שלנו.

אמצעים לחימום בביבליודרמה:
המבנה של סשן ביבליודרמה זהה לסשן                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  פסיכודרמה ומורכב מאותם 3 שלבים של: חימום, פעילות, שיתוף.

באילו אמצעים משתמשים בחימום לביבליודרמה?
לפני מפגש ביבליודרמה ראשון מנחה שואל את עצמו מה חשוב לו לדעת לדעת על המשתתפים בקבוצה  ובהתאם לכך יבנה את החימום, שמורכב גם (אבל לא רק) מתרגילים סוציומטריים.

הנה מספר דוגמאות:

  1. לשים כיסא ריק באמצע המעגל , להניח עליו את ספר התנ"ך, ולבקש מהמשתתפים  לעמוד במרחק מן הכיסא באופן שיבטא את יחסי הקירבה /ריחוק שיש ביניהם לבין ספר התנ"ך בחייהם. כל אחד ממקומו יתבקש להפיק Soliloquy.  
  2. לשים על הכיסא את הסיפור הספציפי שאתו נעבוד (לדוגמא : יוסף וכתונת הפסים) ולעמוד במרחק מהכיסא באופן שישקף עד כמה הסיפור עצמו קרוב לי, כמה הוא מהדהד לי "קרוב הביתה" או בכלל לא. ולמסור  Soliloquy
    בסוף המפגש ניתן לחזור על התרגילים הנ"ל ולבדוק "לפני" ו"אחרי" . האם חל שינוי בעמדתי?
  3. כשרוצים לדעת כמה מהמשתתפים התנסו כבר בביבליודרמה  להעמיד :Spectrogram בקצהו האחד  "זו הפעם הראשונה שלי" ובקצהו האחר " יש לי ניסיון רב". להנחות את המשתתפים לשוחח ביניהם כדי להעמיד את עצמם על הרצף.
  4. לשאלה "מה הביא אותי למפגש הזה להשתמש בLogogram  : להניח על הארץ מספר צעיפים שכל אחד מהם יספק תשובה אחרת לשאלה כגון: א.  אני סקרן לבדוק מה זה בכלל ביבליודרמה. 2.  חברה שלי סחבה אותי לכאן ואמרה לי שיהיה מעניין.3. אני אוהב ללמוד בפעולה. 4.אני אוהב את סיפורי התורה. 5. אחר. (אופציה הפתוחה)  אחרי מספר תרגילים סוציומטריים   אפשר לעשות צעד נוסף מהפריפריה למרכז (בדיוק אותו על עיקרון כמו בפסיכודרמה)  ולהתקדם לסיפור עצמו ולכניסה לדמות.
  5. לבקש מהמשתתפים לצעוד בחדר ולהראות  בשפת הגוף משהו שאופייני לדמות ולסיטואציה שנחקור. לדוגמא  ביבליודרמה על  "מגילת רות" נתבקשו המשתתפים לצעוד בנעליה של נעמי  ולהראות בשפת הגוף איך צעדה נעמי כשגרה בבית לחם טרם עקירתה למואב, ואיך נראתה שפת הגוף שלה כשחזרה ממואב ונכנסה בשערי העיר..
  6. כל משתתף מוזמן  לחשוב באופן מהיר וספונטני על דמות מסיפור תנכ"י, בין אם מהסיפור שאנו עומדים לחקור או מסיפור אחר. לאחר שהדמויות נבחרו כל משתתף מוזמן  "להחליף תפקיד" עם הדמות שבחר,  לעלות ל"במה" , וכבר בצעידה לבמה לבטא בשפת הגוף אפיונים פיסיים או אחרים של הדמות. המנחה מראיינת את הדמות אודות עצמה  ומבקשת שתספר משהו גם על המשתתף שהזמין אותה.  לסיום שואלת  "יש לך מסר עבורו?"  ואז נעשית החלפת תפקיד חזרה בהליכה למקום, והמשתתף זוכה לשמוע את המסר מבחוץ (המנחה או הקבוצה חוזרים על המסר).
  7. להסתובב בחדר ובהוראת המנחה  להניח יד על הכתף של המשתתף שהיית בוחר בו לשחק את הדמות הראשית ואת דמות האנטגוניסט בסיפור.

התרגילים הללו , שהיוו מדגם מייצג בלבד, משרתים  את מגוון המטרות של שלב החימום:

  1. שבירת  הקרח בין משתתפים שמעולם לא הכירו, עזרה במציאת מכנים משותפים בין חברי הקבוצה (מציאת המשותף מפחיתה את המתח ומעוררת את הספונטניות והיצירתיות)
  2. "חימום" למעבר מוצלח לשלב הפעולה כשהדינמיקה של התרגילים נבנתה בהדרגה מהפריפריה אל המרכז.
  3. הערת הקשב לחוטים סמויים ולקולות שמהדהדים בתוכם דרך הדמויות.(בדרך עוקפת הגנות)
  4. מתן אפשרות שווה לתפקידים בעלי ערך לכל המשתתפים (חיזוק המעמד הסוציומטרי).
  5. הצגת חלק מהטכניקות הפסיכודרמטיות שישמשו בשלב הפעולה.
  6. מתן אינפורמציה חשובה למנחה  על המשתתפים שגם הוא פוגש לראשונה.

יש שהמפגש הביבליודרמטי כולו, על כל שלושת שלביו, מהווה חימום עמוק לפסיכודרמה, ובהתאם לחוזה שיש ביו המנחה לקבוצה,  ניתן לעבור  לחקירה פסיכודרמטית של  סיפור אישי של משתתף  ש"התחמם" ,להתבונן מקרוב בדברים שהביבליודרמה העלתה לפני השטח/

סיום: 

כיום כששימת הלב של  מטפלים הוסטה להיבט טיפולי נרחב יותר שנקרא "העברה בין דורית" על אחת כמה וכמה חשוב לתת את הדעת לסיפורי התורה ולתבניות בין דוריות שמשפיעות על הלא מודע החברתי שלנו (הלא מודע החברתי: ארל הופר וחיים וינברג,  ובמיוחד מאמרו של סטיבן פרוש עמ' 21 -36) 

ביבליודרמה הופכת את "המוצר החברתי השמור" שנקרא ספר התורה, ליצירה חיה, בועטת, רלוונטית, שקשורה בחוטים סמויים לסיפורי חיינו כאן ועכשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *