בלוג

שתפו

תמר פלג

כתיבה- כשהייתי קטנה אהבתי מאד ספרים והחלטתי שכשאהיה גדולה אהיה סופרת. עד היום אני שומרת את מחברת הסיפורים הראשונה שלי שפתחתי בכתה ב'… מאז זרמו מים רבים בנהר החיים הפתלתל שלי, וכיום, מלבד הכתיבה הקבועה ב"יומן הבקר" שלי,  אני כותבת בקביעות בנושאים הקשורים לפרשות השבוע ממבט פסיכו-רוחני, ובנושאים הקשורים למערכות יחסים ומעלה לפייסבוק, לבלוג, לאסופות סיפורים דיגיטליות ולאחרונה מקדמת כתיבת ספר,החלום קורם עור וגידים..

נשארים מעודכנים

שווה קריאה

כשפתחתי את העסק שלי החזון שלי היה להנגיש את סדנאות הביבליו-דרמה שלי  (פסיכודרמה עם סיפור מקראי) לכמה שיותר אנשים.

החוויה שאני עברתי בסדנת ביבליודרמה, לפני שהפכתי למנחה בעצמי,היתה חזקה ועוצמתית ונתנה לי מפתח למקומות בתוכי שהונחו בצד ושחשבתי שכבר "עובדו" מספיק.

הצעידה בנעלי דמות מסיפור מקראי (במקרה שלי זה היה יוסף), זיכתה אותי בתובנה שקיימים נושאים בתוכי, שלמרות שכבר עבדתי עליהם באופן מקצועי וחשבתי שהם לא מנהלים אותי יותר, הם עדיין מבקשים ממני התבוננות והתייחסות מחודשת. כגון: מוטיב הבן המועדף, השילוח מהבית, ההתמודדות במעבר למקום זר ועוד.

מסתבר שהחיים שלנו הם מסע ארוך. בכל פעם אנחנו נמצאים במקום אחר בדרך מבחינה אנרגטית ופסיכולוגית, כוחות האני שלנו הם דינאמיים, והחיים מזמנים לנו אפשרויות להתמודד עם העומק והעוצמה של הפגיעות שלנו או של האמונה המעכבת שאחזנו בה 

בכל פעם בעומק אחר, ומזווית אחרת. 

המחשבה שאפשר לטפל או להתמיר ב"זבנג וגמרנו" היא אמונה נאיבית, וכבר נתן פעם מישהו את המטאפורה שאנחנו כמו "בצל", כל פעם מקלפים עוד גלד ומגיעים לשיכבה עמוקה יותר בעצמנו וזו עבודה של חיים שלמים להגיע לליבה, וכמובן בתנאי שאנו עושים את העבודה.

בואו נודה על האמת , הרוב הגדול של האנשים לא הולכים לטיפול, ומסוגלים לחיות את חייהם בלי ללכת לטיפול ובלי לשנות דבר. 

והרוב הגדול של המטפלים- מטפלים באנשים שהגיעו לאיזשהו קצה או מבוי סתום.

הדרך שאני מציעה,(פסיכודרמה עם סיפור) יש בה גם עומק וגם צד חוויתי ומלא "פאן", ומיועדת לרוב האנשים, הבריאים בנפשם שמעוניינים להתקדם במסע האישי והרוחני שלהם ולהרחיב את המודעות שלהם.

איזה מן אנשים?

אנשים שאולי עברו פעם תהליך טיפולי או אימוני וחושבים שהם נתרמו מספיק.

אבל ה "ים" שבתוכנו יש לו קרקעית עמוקה ויש בו המון יצורים מופלאים וצבעוניים. 

וכדי לשלות את הפנינים ולהתעשר -צריך מידי פעם לשוב ולקפוץ למיים.

לזכות בתובנה זה תמיד תהליך מרגש ומרחיב תודעה, וכשזוכים בה אז התנועה היא תמיד קדימה. אי אפשר יותר לחזור אחורה.

כשעושים את העבודה דרך סיפורי המיתוס שלנו, אז בנוסף לתובנה גם זוכים בחוויה אינטלקטואלית מהנה, בחוויה חברתית של חיבור לקבוצת  אנשים מה"שבט" שלך

 (like minded people)  ושל קשר עמוק בין הסיפור האישי לסיפור הקבוצתי. 

לומדים לזהות את המקור העתיק ביותר לדפוסים שכולנו מכירים היום,  שנמשכים מימי האבות ועד היום, ומביאים ריפוי לעצמנו וגם דורות קדימה ודורות אחורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *