לפרשת "עקב"- אני לדודי ודודי לי
אני לדודי ודודי לי" הם ראשי התיבות של חודש אלול שמגיע אלינו שבוע הבא ולרוב אנו אוהבים לפרש זאת בנימה רומנטית. האהוב שלנו, דודי, הוויה, נמצא בשדה ומזמין אותנו לפגישת אוהבים. ליחסים של קירבה. פרשנות מעניינת ושונה שמעתי מפי ר' דיוויד אינגבר מניו יורק בדבריו על פרשת עקב, שקראנו בשבת, ואני שמחה להביא אותה בפניכם: […]
לפרשת השבוע שופטים: זה לא שלי-זה שלך
זה לא שלי-זה שלך! פרשת שופטים מתארת טקס מאד תמוה שיש לערוך אותו במקרה הבא: כשהעם נכנס לרשת את ארץ המובטחת, במקרה שיימצא בשדה חלל שסיבת מותו אינה ידועה, כלומר קיים חשד שנשפך כאן דם נקי, חובה לקיים את הטקס הבא על מנת להיטהר ועל מנת שיכופר על הדם שנשפך: על הזקנים והשופטים למדוד את […]
לפרשת השבוע ואתחנן: בסימן אהבה
לפעמים ילדים קטנים (גם אלו הפנימיים שבתוכנו.) מבלבלים בין כעס לחוסר אהבה, וכשהורה כועס עליהם כי נהגו שלא כשורה, הם חווים אבדן אהבה, בטוחים שכבר לא אוהבים אותם, והתחושה הזו היא כל כך מאיימת (אם לא אוהבים אותי אז אני אמות.) שהם לומדים את הקודים של ה"אסור והמותר" ויעשו ככל יכולתם לרצות את הוריהם גם […]
לפרשת דברים: להקשיב למה שמאחורי המילים
ספר דברים פותח בפרשת דברים ואחד הדברים הראשונים והבולטים שמשה סוקר בה הוא חטא המרגלים. יש שינויי גרסה מהותיים בין תיאור חטא המרגלים בספר במדבר (שלח לך) לבין הגרסה שמשה מביא בספר דברים (דברים). אבל בדבר אחד הוא נאמן לתיאור הראשון: בהשפעה שהייתה לדברי המרגלים על העם: במדבר (שלח לך): נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה דברים […]
לפרשת קורח: למה הוא כן ואני לא?
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים. תדמיינו לעצמכם את התמונה הבאה: אתם נמצאים בתיאטרון ועל הבמה קבוצת אנשים עומדת יחד ולבושה בלבוש אחיד, בצבע תכלת. מולה עומד אדם יחיד לבוש לבן, חוט בודד בצבע תכלת בבגדיו. מה האפקט של המראה עליכם? מעבר לאסתטיות עוצרת הנשימה שלוכדת את העין יש פה מסר ברור של אנחנו מול […]
הטרנספורמציה של נעמי
הטרנספורמציה של נעמי מכירים את זה איך לפעמים כשנדמה לנו שהכול רע, שלא הולך כפי שרצינו, אולי אפילו נפלנו לייאוש ולמרירות ופתאום קורה משהו "במקרה", היקום מזמן לנו "מקריות" מסוימת שמעוררת השראה והתרגשות ואנחנו מקבלים פרספקטיבה אחרת לגמרי על החיים ומרגישים מוגנים ומודרכים? מבקשת לעצור לרגע ולהתענג יחד איתכם על כמה תובנות שירדו אלי בחג […]
לפרשת במדבר: סוף טוב או סוף רע?
קשה להתעלם מהדמיון שקיים בצליל וגם באותיות השורש של המילים מידבר ודיבור. המידבר המדבר. כשאתם שומעים את הצירוף המידבר המדבר- לאן זה לוקח אתכם? מהו הדיבור של "במדבר"? ספר במידבר מתחיל לדבר את הדיבור- לספר את הסיפור- של העם שהגיע למדבר אחרי שיצא לחירות משעבוד מצריים. אחרי שחצה את ים סוף והתחיל את מסעו הארוך […]
לפרשת השבוע קדושים: למה להיות קדושים?
הפסוק הראשון שפותח את פרשת "קדושים", לקח את תשומת ליבי ואני מבקשת להציף כמה שאלות שהוא מעורר: וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ יט' 1-2 מאוחר יותר בהמשך הפרשה, ההוראה ניתנת שוב, בשינוי קל: וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם […]
לפרשת השבוע "אחרי -מות": השעיר לעזאזל
האם מישהו מכם חווה פעם בחייו חוויה של להיות "שעיר לעזאזל"? אני זוכרת את השנה הראשונה שלי בלימודי הפסיכודרמה בארה"ב, הייתי ה"זרה" היחידה בתוך קבוצה מקומית, הישראלית היחידה בתקופה שבה המדיה האמריקאית הציגה את ישראל בצורה לא מחמיאה. למרות האנגלית הטובה שבפי עדיין לא הסתגלתי לקצב דיבור מהיר ולא הספקתי עוד להפנים את גינוני התרבות […]
לפרשת-השבוע מצורע: מה קורה כשהחיוניות מתה?
המילה טמא או טומאה מעוררת בנו אי נחת ברמה הפיסיולוגית ממש, כי רובנו מקשרים אותה עם משהו מגעיל, מלוכלך, שיש להתרחק ממנו. האמנם? בואו נבדוק את העניין לעומק. בפרשת מצורע שממשיכה למעשה את פרשת "תזריע" מן השבוע שעבר (בשנה לא מעוברת הן נקראות יחד) המילה הזו ממשיכה לככב. בשתי הפרשות מתוארים מצבים בהם אדם מנוע […]