מגילת אסתר, מגדל בבל והמלחמה באוקראינה: מה הקשר?
הוא הרים יד בהססנות לבקש את רשות הדיבור. איש קטן, ראש עטור שיבה שקוע אל צווארו ועיניים יוקדות אש. זה היה מיד בתום הרצאה לקראת פורים במועדון גמלאים, שסיימתי באמירה שהלוואי וגם לאוקראינים יתרחש הנס של "ונהפוך הוא" ושסופו של הדיקטטור יהיה כסופו של המן .. ניכר בקולו שהוא התרגש כשאמר "אני שומע שהרבה אנשים […]
הדמויות במגילת אסתר במבט ארכיטיפי
ושתי, אסתר, זרש, מרדכי והמן- הדמויות הראשיות בסיפור המגילה, אם נעמיק להתבונן מה נוכל לגלות שכל אחת מהן משחקת גם על במת הנפש שלנו . ושתי אישה יפה בעלת רצון משלה, לא נכפפת לרצונם של אחרים, אפילו לא לרצונו של המלך. אינה מהססת למרוד במלך באופן כל כך ישיר ולא מתוחכם שזה עולה לה […]
ותלבש אסתר מלכות
30 ימים עברו מאז שנקראה אליו והיא ידעה היטב את החוק: מי שנכנס אל חצר המלך בלתי קרוא-אחת דתו למות. חצר המלך תמיד נדמתה בעיניה כהתגלמות גן העדן. היא הביטה לעברה. הפירות הכבדים התלויים על עץ הדקל משכו את ענפיו מטה אל האדמה, כמו חישבו להישבר. הציפורים צווחו בקול של נידונים למוות. היא תלבש את […]
לפרשת השבוע ויקרא: למה הוא כן ואני לא?
הוא ישב במרחק מה מהמשכן, שזה עתה נחנך. זה לא הענן שהפריע לו להיכנס למשכן. הוא לא הובן נכון. ולֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן הלא הוא, משה, הצליח לגשת אל הערפל אשר שם האלוהים, אז ענן יעצור אותו? מה פתאום. זה היה ענן מסוג אחר שמנע ממנו להתקרב, […]
לפרשת פיקודי: לקחת את אלוהים בנייד
פרשת השבוע "פיקודי" שסוגרת את ספר שמות, מתארת את יצירת אפוד והחושן במלבוש הכהן הגדול, את סיום מלאכת בנית המשכן ומסיימת בתמונה מרהיבה: וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ {פ} וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ המעניין הוא שבפרשת "תרומה" נאמר "ועשו לי משכן […]
לפרשת ויקהל: חכמת -הלב של הנשים
בפרשת השבוע "ויקהל" מתוארת מלאכת בניית המשכן מנדבת ליבו של העם על ידי הקהילה שמשה זה עתה יצר. ובקרב הקהילה, שמור מקום חשוב ביותר לנשים. מקומן לא זו בלבד שאינו נפקד ממלאכת בניית המשכן אלא שהן נמנות עם אלו שבורכו ב"חכמת הלב": ההדגשים בטקסט שלי: וַיָּבֹ֕אוּ כׇּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ.. וַיָּבֹ֥אוּ […]
לפרשת כי-תישא: כשהכעס משתלט
נחשול של זעם עלה ממעמקיו, גאה בעוצמה והשתלט עליו כליל. כמו סומא הוא השליך מידיו את כתב העדות שנכתב באצבע אלוהים, את לוחות הברית, ושיבר אותם. מאוחר יותר כשניסה לשחזר מה עבר עליו שיער שהוא התחיל "להתבשל" בכעסו שכאלוהים אמר לו ממש אחרי שמסר בידי ואת הלוחות: "לך רד כי שיחת עמך אשר העלית ממצרים" […]
"האחר המנתץ" : יוסף ויהודה
כשאתם שומעים את הביטוי "האחר המנתץ The shattering other "מה הוא מעורר בכם? האסוציאציה הראשונה שמתעוררת אצלי היא של עימות אגרסיבי, אלים, מפחיד. אבל זה לא בהכרח חייב להיות כך. זהו מונח שבא לתאר מפגש עם כל "אחר" עבורנו, שטומן בחובו אפשרות של שבירת מבנים קיימים בתוכנו ובניה של חדשים, ואם מסתכלים על זה מהפרספקטיבה […]
מסע הגיבור של יעקב-חלק א
מי מאיתנו לא חווה לפחות פעם אחת בחייו יציאה מהבית, אל הלא נודע? יש משהו בחוויה של היציאה שגורם ל"אני" להיטלטל, להשיר חלקים שאולי כבר לא רלוונטיים ולהתארגן מחדש סביב האפשרויות החדשות. היציאה הפיסית מהמקום שאתה רגיל אליו, שהשרשת בו שורשים, שצמחת בו, שהתרגלת אליו, אל המקום שחדש לך שהוא בבחינת לא-ידוע, היא למעשה יציאה […]
העברה בין דורית בין יצחק-יעקב-יוסף (האב, הסב והנכד)
העברה בין-דורית הוא מושג שרק לאחרונה החלו להבין אותו: כיצד אנרגיות תקועות ובלתי פתורות עוברות מדור לדור ומשפיעות על יחידים ועל קבוצות. כל מיני קונפליקטים ורגשות שקפאו בזמן אבותינו, שלא הגיעו לפתרון, לעיבוד או לנחמה, ממשיכים להתקיים אנרגטית, דורות קדימה, למשוך אנרגיות דומות ולנהל אותנו מאחורי הקלעים, עד עצם היום הזה. למצוא את החוטים הסמויים […]