וידוי: הרומן שלי עם…
הרומן שלי עם…. "טוב, אני ממש חייבת להתוודות… משהו שעד לפני שנה הייתי צוחקת בקול רם אם הייתם אומרים לי שאעשה. אני??? אני אכתוב פוסטים עם AI? בטח… אני, שכל החיים שלי הכתיבה היא הנשמה שלי, שאוותר על הקול הייחודי שלי ואתן לרובוטית חכמה לכתוב במקומי? נו באמת. אבל מה שלא ידעתי אז, ואני יודעת […]
סיפור-מקרה: המחיר של השלום המדומה
התפנית הגיעה דווקא מתוך עבודה עם סיפור עתיק, כמעט נשכח, ששימש לה מראה. באותו רגע, נחשפה בפניה אמת כואבת: "לסלוח מהר" לא היה רק הרגל, אלא מנגנון הישרדות שהפך לכלא. היא ראתה כיצד ויתרה על עצמה שוב ושוב, בנתה חומה של שתיקה סביב פגיעותיה. הרגע הזה, בו התבהרה לה המציאות הפנימית, היה נקודת אל-חזור. עד […]
סיפור מקרה: הלחישה הפנימית של "לא מספיק"
העיניים שלה דיברו אלי בלי מילים: "אני סוחבת משהו כבד מדי, זמן רב מדי". כשהיא הייתה בת 12, עולמה התהפך. ההורים התגרשו, אבא התחתן מחדש, ונולדה אחות קטנה. פתאום האבא שאהב אותה כל כך, שהיה רק שלה, הפך למישהו שמחלק את עצמו. ואז, כמו מכה נוספת, שלחו אותה לפנימייה. מבחינתה, זה היה כאילו אמרו לה […]
הסיבה שהכתיבה שלך לא משחררת אותך – היא שאת כותבת אותה בתור עצמך
לרגע אחד – את לא את. את מישהי אחרת. וכשזה קורה – את פתאום שומעת את עצמך לראשונה. זוהי מהות טכניקת חילוף התפקידים – אחת מהטכניקות החזקות ביותר שאני משתמשת בהן בעבודת הכתיבה-המרפאה. היא נולדה מתוך עולם הפסיכודרמה – שיטת טיפול קבוצתי שמבוססת על דרמה, תנועה, דיבור בגוף ראשון, והכי חשוב – פעולה. לא רק […]
בשביל החיים
אינני יודעת איך אני הייתי מתמודדת עם סיטואציה כזו אבל ריין ומוט, זוג מתבגר מאנגליה, מתבשרים יום אחד שהם איבדו את בית-החווה שלהם ואת מקור הפרנסה שלהם (בגלל ענין משפטי) ובבת אחת הפכו להומלסים, בגיל שבו אנשים בגילם יוצאים לפנסיה. להתמודד עם אבדן, חוסר-ודאות וחוסר-כל בבת אחת-זו חוויה מטלטלת ומפחידה! (לצערי במציאות שארצנו נקלעה אליה […]
למי הלב שלך מקשיב?
הוראות פיקוד העורף שמרו היטב על גופנו- אבל מי שומר לך על הנפש? מה קורה ללב שלך אחרי שבחוץ האש הופסקה, האזעקות הושקטו והתותחים נדמו? האם הוא יכול לעבור בפקודה ממצב של הישרדות לחזרה לשגרה רגילה? אולי את מרגישה שקשה לך לקום בבוקר. שאין חשק, או שהכול נהיה מעיק בבת אחת. אולי את מתפקדת — […]
לפרשת "שלח" 2025: מילים בראיה רלוונטית לחיינו
כשהתותחים רועמים- המוזות שותקות… ובאמת היה לי קשה השבוע להתחבר בתוכי להשראה כדי לכתוב משהו מקורי וייחודי לפרשת השבוע. ואז נתקלתי בפוסט שכתבה חברה יקרה בפייסבוק, (תודה אנט אשר) והרגשתי שהוא ממש מדבר אלי ומחבר אותי לפרשת השבוע במילים שרלוונטיות להיום! הנה הוא כלשונו: ״יום שלישי למלחמה שלא ביקשנו. שוב ימים שלמים שעוברים אליי בגלגול בפיד, […]
לפרשת השבוע "בהעלותך" 2025-בראי המציאות העכשווית
בבקר שאחרי לילה טרוף שינה מריצות לממ"ד אני מרגישה איך העיניים שלי רוצות לסגור "תריסים" וסוף סוף לאפשר לגוף שלי את השינה הטובה שנמנעה ממנו בלילה, אבל אני שומעת זמזום קטן של מנוע נסתר שלא מאפשר זאת: " תישארי בכוננות…לא ינום ולא יישן… stay alert" אני בטוח לא היחידה שמרגישה ככה. פתאום אני קולטת שזו […]
תשמעי משהו…
לאחרונה איבדתי את הטאץ' לכתיבה חופשית, כזו שפשוט מספרת, אתם יודעים כמו שמספרים לחברה טובה, ואולי אף פעם לא ממש הייתי "על זה". המשובים שקיבלתי היו תמיד שהכתיבה שלי יפה אבל… אקדמית מדי. באמת? אקדמית מידי? שנים ניסיתי להתנער מהשפה האקדמית המרחיקה, היום אני בקושי מסוגלת להבין את התזה המחקרית שכתבתי פעם, ועדיין אני "מואשמת" […]
מרכז הריפוי האוטונומי — סיפור קטן על כוחות גדולים
בתוך כל מטופל קיים מרכז שקט ואוטונומי של ריפוי אשר מופעל ברגע שהמטופל נכנס אל תוך התהליך הטיפולי. זרקה ט' מורנו(בתרגום חופשי של המקור) "Within every patient there exists a silent, autonomous center of healing which is activated as soon as the patient enters the therapeutic process" Zerka.T.Moreno אז מהו אותו מרכז מסתורי? יש […]