מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא הראש – אלא העקב?- לפרשת עקב 2026
מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא הראש – אלא העקב? המילה "עקב" בעברית יכולה להתפרש כ"בגלל", כתיאור של סיבה ותוצאה. אבל היא גם שם החלק הנמוך ביותר בגופנו – העקב. דווקא ממנו בוחרת הפרשה להתחיל: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן…" אולי זו גם הזמנה לשאול: מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא תמיד הראש? כשאנחנו מוכנים לעמוד במקום […]
חג אהבה שמח
בחור, שא נא עיניך וראה…" כך, על פי המשנה, היו פונות בנות ירושלים אל הבחורים שיצאו אל הכרמים בט"ו באב. המילים האלה גרמו לי לחשוב על כך שכולנו זקוקים לכך שיראו אותנו – אבל לפעמים אנחנו זקוקים גם לדבר אחר- לראות את עצמנו. וזה מפתיע כמה קשה לעשות את זה. כי כשאנחנו בתוך הסיפור שלנו, […]
האם הזיכרון של משה השתבש?- בהשראת פרשת דברים 26
האם משה פשוט טועה? האם זיכרונו השתבש? כנראה שלא. משה עומד כאן ברגע מאוד מיוחד בחייו. הוא יודע שלא ייכנס לארץ. הוא נפרד מהעם שהנהיג ארבעים שנה, ומבקש להכין דור חדש לחיים בלעדיו. לכן הוא אינו מקריא להם פרוטוקול היסטורי. הוא מספר את הסיפור מחדש. הוא בוחר אילו פרטים להדגיש, על מה להתעכב, ומה חשוב […]
על נדרים והבטחות-לפרשת מטות-מסעי 2026
אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר… לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה." כך נפתחת פרשת מטות. לא במקרה הפרשה פותחת דווקא בנדרים. בעולם המקרא, למילים היה משקל עצום. נדר לא היה הבטחה שנאמרת ברגע של התלהבות ואחר כך נשכחת. הוא יצר מציאות. הוא חייב את האדם. לכן התורה עוסקת גם במקרים שבהם אפשר להתיר נדרים – […]
לפני שאנחנו שולפים את הכידון…לפרשת פנחס 26
השבוע תפסתי את עצמי מגיבה מהר מדי. זו לא הייתה תגובה דרמטית. רק כמה מילים שנאמרו בטון חד יותר ממה שהתכוונתי. אחר כך שאלתי את עצמי: למה כל כך מיהרתי להגיב? אולי בגלל זה פרשת פנחס לא עוזבת אותי. אנחנו רגילים לחשוב שפנחס הוא גיבור הפרשה. אבל השבוע דווקא תפסו אותי שני אנשים אחרים – […]
לפרשת שלח לך 2026: בין הענקים שבחוץ לחגבים שבפנים
אם היום, 11 שנה למות אימי, אני כותבת עם דמעות של געגוע בגרון, געגוע לזיכרונות הטובים שאספתי ממנה-זה מעיד עלי שבתוכי הגעתי ל"ארץ המובטחת"! שהצלחתי לנוע מהמקום של 10 המרגלים שרואים את החסר- למקום של כלב ויהושוע שרואים את הטוב-בכל שקשור ליחסים שלי עם אמא שלי. דבר תורה זה מוקדש לזכרה: הפסוק בפרשת שלח־לך שמשך […]
איזה "שדה" בחייך מבקש כרגע פחות "דחיפה" ויותר מנוחה?- לפרשות "בהר-בחוקותי" 2026
איזה "שדה" בחייך מבקש כרגע פחות "דחיפה" ויותר מנוחה? מה קורה כשמפסיקים להכריח את ה"שדה" להניב? או -מה יקרה אם תשחררי שליטה? בשבת שבה קראנו את פרשות “בהר- בחוקותי" הסוגרות את ספר ויקרא, עצרתי מול רעיון השמיטה. אנו שומעים על חוקי שנת שמיטה -לפיהם אדם צריך להימנע מלעבוד את האדמה ולתת לה לנוח , כלומר, […]
לפרשת "אחרי מות" 2026-ה'חיה הרעה' שטרפה את יוסף עדיין מסתובבת בינינו, והיא לא חיה ביער
מי מאיתנו לא הרגיש פעם שהוא ה"שעיר לעזאזל"? אותו אחד שכולם מפילים עליו את האשמה, את הכעס או את הכישלונות של הקבוצה. זה קורה בכיתה, זה קורה בעבודה, ולפעמים זה קורה גם בתוך המשפחה. המושג ״שעיר לעזאזל״ קיבל בימינו משמעות פסיכולוגית של הפיכת אדם או קבוצה למטרה למקום שאליו מתנקזים אגרסיה, פחד ושנאה. בפרשת השבוע, […]
הנס לא מחכה לך בצד השני-לפרשת "בשלח" 2026
היום, שביעי של פסח, אני רוצה לספר לך משהו שלמדתי לאחרונה על מילה אחת שאנחנו חושבות שאנחנו מכירות. המילה נס (בתודה לאוהד פלא) כשאנחנו אומרות נס, אנחנו מדמיינות משהו שיורד מלמעלה ומציל אותנו. משהו שקורה לנו. אבל בתורה, נס אינו miracle. נס הוא דגל, משהו שמתנוסס גבוה ומושך את תשומת הלב. ונס הוא גם ניסיון, […]
ספר-ספיר-סיפור
ליל הסדר שחגגנו אמש היה שונה. לשבת סביב השולחן בצל אזעקות זה לא פשוט, וזה בדיוק המקום שבו סיפור ההגדה יכול לקבל משמעות רלוונטית וחזקה יותר. שמתם לב ששלוש המילים ספר, סיפור וספיר מגיעות מאותו שורש? המטרה היא להאיר כמו אבן ספיר את סיפור היציאה האישי שלנו. המציאות בחוץ סוגרת עלינו, וזה בדיוק הזמן לשאול […]