לפרשת השבוע "תזריע": למי קראת טמאה?
שם הפרשה לקוח מן הפסוק הראשון: דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃ וביום הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃ וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טׇהֳרָ֑הֿ בְּכׇל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טׇהֳרָֽהּ׃ וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טׇהֳרָֽהֿ׃ כל החלק […]
לפרשת השבוע שמיני: רגע האמת
איך מרגיש שחקן כשהסתיימה החזרה הגנרלית והוא עומד לעלות לבמה להצגה הראשונה לפני הקהל? איך מרגיש מי שבנה ותיכנן פרויקט ביום הראשון שהוא עומדת להיות מיושם במבחן המציאות (הרכב החדש יעלה על הכביש, המטוס יעשה את טיסת המבחן שלו, פרויקט הבניה הסתיים ונכנסים לגור בבית החדש וכד')? רגע האמת מגיע. ורגע האמת הוא היום השמיני. […]
מגילת אסתר, מגדל בבל והמלחמה באוקראינה: מה הקשר?
הוא הרים יד בהססנות לבקש את רשות הדיבור. איש קטן, ראש עטור שיבה שקוע אל צווארו ועיניים יוקדות אש. זה היה מיד בתום הרצאה לקראת פורים במועדון גמלאים, שסיימתי באמירה שהלוואי וגם לאוקראינים יתרחש הנס של "ונהפוך הוא" ושסופו של הדיקטטור יהיה כסופו של המן .. ניכר בקולו שהוא התרגש כשאמר "אני שומע שהרבה אנשים […]
הדמויות במגילת אסתר במבט ארכיטיפי
ושתי, אסתר, זרש, מרדכי והמן- הדמויות הראשיות בסיפור המגילה, אם נעמיק להתבונן מה נוכל לגלות שכל אחת מהן משחקת גם על במת הנפש שלנו . ושתי אישה יפה בעלת רצון משלה, לא נכפפת לרצונם של אחרים, אפילו לא לרצונו של המלך. אינה מהססת למרוד במלך באופן כל כך ישיר ולא מתוחכם שזה עולה לה […]
ותלבש אסתר מלכות
30 ימים עברו מאז שנקראה אליו והיא ידעה היטב את החוק: מי שנכנס אל חצר המלך בלתי קרוא-אחת דתו למות. חצר המלך תמיד נדמתה בעיניה כהתגלמות גן העדן. היא הביטה לעברה. הפירות הכבדים התלויים על עץ הדקל משכו את ענפיו מטה אל האדמה, כמו חישבו להישבר. הציפורים צווחו בקול של נידונים למוות. היא תלבש את […]
לפרשת השבוע ויקרא: למה הוא כן ואני לא?
הוא ישב במרחק מה מהמשכן, שזה עתה נחנך. זה לא הענן שהפריע לו להיכנס למשכן. הוא לא הובן נכון. ולֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן הלא הוא, משה, הצליח לגשת אל הערפל אשר שם האלוהים, אז ענן יעצור אותו? מה פתאום. זה היה ענן מסוג אחר שמנע ממנו להתקרב, […]
לפרשת פיקודי: לקחת את אלוהים בנייד
פרשת השבוע "פיקודי" שסוגרת את ספר שמות, מתארת את יצירת אפוד והחושן במלבוש הכהן הגדול, את סיום מלאכת בנית המשכן ומסיימת בתמונה מרהיבה: וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ {פ} וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ המעניין הוא שבפרשת "תרומה" נאמר "ועשו לי משכן […]
לפרשת ויקהל: חכמת -הלב של הנשים
בפרשת השבוע "ויקהל" מתוארת מלאכת בניית המשכן מנדבת ליבו של העם על ידי הקהילה שמשה זה עתה יצר. ובקרב הקהילה, שמור מקום חשוב ביותר לנשים. מקומן לא זו בלבד שאינו נפקד ממלאכת בניית המשכן אלא שהן נמנות עם אלו שבורכו ב"חכמת הלב": ההדגשים בטקסט שלי: וַיָּבֹ֕אוּ כׇּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ.. וַיָּבֹ֥אוּ […]
לפרשת כי-תישא: כשהכעס משתלט
נחשול של זעם עלה ממעמקיו, גאה בעוצמה והשתלט עליו כליל. כמו סומא הוא השליך מידיו את כתב העדות שנכתב באצבע אלוהים, את לוחות הברית, ושיבר אותם. מאוחר יותר כשניסה לשחזר מה עבר עליו שיער שהוא התחיל "להתבשל" בכעסו שכאלוהים אמר לו ממש אחרי שמסר בידי ואת הלוחות: "לך רד כי שיחת עמך אשר העלית ממצרים" […]
"האחר המנתץ" : יוסף ויהודה
כשאתם שומעים את הביטוי "האחר המנתץ The shattering other "מה הוא מעורר בכם? האסוציאציה הראשונה שמתעוררת אצלי היא של עימות אגרסיבי, אלים, מפחיד. אבל זה לא בהכרח חייב להיות כך. זהו מונח שבא לתאר מפגש עם כל "אחר" עבורנו, שטומן בחובו אפשרות של שבירת מבנים קיימים בתוכנו ובניה של חדשים, ואם מסתכלים על זה מהפרספקטיבה […]