המשפט שנאמר למשה על ידי ה' "בא אל פרעה" מעורר תמיהה.

בציווי  "בוא"  מישהו קורא לך לבוא אליו, להתקרב. כמו בשיר "בוא אלי פרפר נחמד" בציווי "לך" כמו במשפט "לך אל הנמלה עצל.."- מישהו קורא לך לצאת ממקומך וללכת אל מקום אחר.

אז מה זה אומר שאלוהים מצווה את משה "בוא אל פרעה"? במקום לומר "לך אל פרעה"?

האם הוא רומז אולי שהוא, אלוהים, נמצא בתוך פרעה וקורא למשה להתקרב אליו ולא לפחד מהחושך?

אולי זה מסר  שאלוהים שולח למשה, כאילו אומר לו אני איתך. לא רק שולח אותך, אלא אני נכנס איתך אל לב הסיפור: אל הפחד, אל העימות, אל המקום שבו קשה לנשום. בוא. אני מחכה לך שם.  אני איתך.

על פי הפרשנות החסידית, הציווי למשה  "בא אל פרעה" בפרשה זו , ציווי שנאמר הפעם ללא מסר ישיר  לפרעה, הוא  ציווי  שדומה לציווי   "לך -לך". שנאמר לאברהם. למה הכוונה?

כמו ש"לך לך" שנאמר לאברהם, מתפרש בחסידות כאל "לך אל עצמך", כך גם "בוא אל פרעה" מרמז  על כך שמשה מצווה להגיע, לבוא ולהתוודע אל  חלק הצל שבתוכו, שמסומל

ע"י פרעה, ונמצא בתוכו ממש,  בנפשו פנימה. בבסיס אותה פרשנות קיימת הנחה, ש"פרעה" הוא לא רק מלך מצריים שבסיפור, אותה דמות שמנוהלת על ידי פחד, שמאופיינת על ידי צורך חזק בשליטה עם חוסר רצון לשחרר אחיזה, וחוסר יכולת להתגמש ולהקשיב (בעל עורף נוקשה ).  אלא גם ייצוג נפשי פנימי (ארכיטיפ)  שקיים בנפשו של משה.

הטעות  הלשונית הזו מאלצת אותנו לא להסתפק בצד הגלוי של הסיפור ולהבין אותו כמטאפורה.

פרעה= אותיות הערף, הצד ההופכי לפנים.  הוא אינו בקשר עם הפנים  (face) שלו שמתחת למסיכה, הוא אטום וסגור, כמו ספינקס, מסתתר מהפחדים שלו. והוא גם לא בקשר עם

הפנים שלו (inside), ומציג פסדה שמאחוריה אין אמת (כמו הקוסם מארץ עוז).

שלושת המכות האחרונות בסיפור ובפרשה מאופיינות כולן ע"י חושך:

ארבה: "ויכס את כל הארץ ותחשך הארץ"

חשך: "ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים"

מכת בכורות: " בחצות הלילה.." (וכן המוות עצמו שמכבה את נרו של כל בכור בארץ מצריים).

אפשר לומר שפרעה חי בממלכת החושך והצללים, רחוק מאד ממודעות ומאור.

בניסיון אחרון לגרום לטרנספורמציה אלוהים מטפל בפרעה (שמסמל את החלק האפל, האטום בנפש) באמצעות החושך-ולכאורה מצליח- פרעה מסכים לשלח את העם, אלא שהשינוי היא זמני בלבד וקצר מועד. פרעה מתחרט ושב לרדוף אחריהם, עד שהמצולות סוגרות עליו.(צולל  לממלכת החושך).

נראה שאלוהים מכביד את לב "פרעה" ומביא עליו "מכות" כדי לאפשר תהליך שנדרש לשינוי. הטרנספורמציה הזאת אינה דבר של מה בכך ולא יכולה להתרחש ללא תהליך.

כל ניסיון להאיץ בתהליך יביא לתוצאה הפוכה, להיאחזות חזקה יותר בדפוסים הישנים שאינם משרתים  את הבחירה החופשית.

כמה פעמים אנו חוזרים שוב ושוב על אותם דפוסים הרסניים בחיים שלנו (מתאהבים  שוב ושוב בן/בת זוג שאינם פנויים רגשית לקשר, משתעבדים לדברים -כמו סיגריות, אלכוהול, פלפון, אוכל מתוק ועוד.) עד שמצליחים להשתחרר מהדפוס הישן ולעשות בחירה אוטונומית?  למה אי אפשר ללמוד את השיעור אחרי ניסיון אחד?

אולי  צריך להתנסות כמה  פעמים, לעבור כמה ניסיונות, על מנת להבין שיש דפוס, כדי לזהות אותו לתהות עליו ולנסות להבין את מקורו ואת משמעותו.

מברכת את כולנו להצליח לנהל דיאלוג עם ה"פרעה" שבתוכנו, לזהות בחושך העמוק ביותר את נקודת האור – את הנקודה האלוהית, ולהמיר את הפחד מפני הלא-נודע בגישה של סקרנות , פתיחות והפתעה לקראת הבאות.