בלוג

שתפו

תמר פלג

כתיבה- כשהייתי קטנה אהבתי מאד ספרים והחלטתי שכשאהיה גדולה אהיה סופרת. עד היום אני שומרת את מחברת הסיפורים הראשונה שלי שפתחתי בכתה ב'… מאז זרמו מים רבים בנהר החיים הפתלתל שלי, וכיום, מלבד הכתיבה הקבועה ב"יומן הבקר" שלי,  אני כותבת בקביעות בנושאים הקשורים לפרשות השבוע ממבט פסיכו-רוחני, ובנושאים הקשורים למערכות יחסים ומעלה לפייסבוק, לבלוג, לאסופות סיפורים דיגיטליות ולאחרונה מקדמת כתיבת ספר,החלום קורם עור וגידים..

נשארים מעודכנים

שווה קריאה

על איזו רכבת הרים מטורפת של רגשות אנחנו נמצאים עכשיו, איזה מסע מטלטל ומתיש. מגבהי שמחה אדירה לתהומות החרדה, הדאגה והחשש. הנשימה שלי נעתקת לעיתים

קרובות והלב שלי מאיץ את פעימותיו. ואולי גם אצלכן קורה כך. האם במצב הזה אפשר בכלל להישאר בנוכחות של כאן ועכשיו?

אני יכולה להעיד על עצמי שאני צריכה להשקיע הרבה יותר מאמץ בכל פעילות שאני עושה. הדאגה לבאות תפסה את מקום שמחת ההקלה מהר יותר משציפיתי. דעתי מוסחת.

במצב כזה אני נאלצת להסכים להאט קצב ומודה לאל על פעולות שבשיגרה שעוזרות לי להתקרקע.

אחד הדברים שמזינים אותי ונותנים לי השראה הוא קורס ביבליותרפיה למטפלים שאני משתתפת בו , בהנחית הביבליותרפיסטית אפרת חבושה, שמתמקד במצבי טראומה.

במפגש השבוע המנחה הביאה לנו שיר של משורר ספרדי בשם פרננדו סבינו (שתורגם לעברית) ואני מצרפת לכם  את מילות השיר :

מֵהַכֹּל נִשְׁאֲרוּ רַק שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים:

הַיְּדִיעָה שֶׁאֲנַחְנוּ תָּמִיד בַּהַתְחָלָה

הַיְּדִיעָה שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּיבִים לְהַמְשִׁיךְ

הַיְּדִיעָה שֶׁיַּפְסִיקוּ אוֹתָנוּ לִפְנֵי הַסִּיּוּם.

לַעֲשׂוֹת מֵהַהַפְסָקָה דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה

לַעֲשׂוֹת מֵהַנְּפִילָה צַעַד שֶׁל מָחוֹל

מֵהַפַּחַד-גֶּשֶׁר

וּמֵהַחִיפּוּשׂ- מִפְגָּשׁ.

 

ההנחיה שקיבלנו הייתה לבחור שורה אחת מתוך 4 השורות האחרונות ולהמשיך ממנה לכתיבה של שיר חדש. לא הכרתי את עצמי ככותבת שירה וממש הופתעתי לגלות את השיר שנוצר תחת ידי:

 

דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה

לַעֲשׂוֹת מֵהַהַפְסָקָה דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה

מִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר כְּאֵשֶׁת לוֹט אוֹ

לְהִתְחַשְׁבֵּן עִם מִי אוֹ מָה שֶׁהָיָה.

אֵיךְ לְהַתְמִיר אֶת הַכַּעַס לְאֵנֶרְגִּיָּה

כְּדֵי לִבְנוֹת בְּאֹמֶץ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה?

אֵיךְ?

 

אתם גם מוזמנים להתנסות בתרגיל.

 

שיהיה לנו סופשבוע  מבורך ומרומם נפש, ושנצליח למתן את טלטלות המסע שאנו עוברים.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *