עשרים שנה חלפו מאז ואני עדיין זוכרת כאילו זה קרה אתמול, את אפקט המיגנוט אל הסיפור ואל הדמות ברגע שפיטר (המורה שלי לביבליודרמה) הינחה את חברי הקבוצה להיכנס לתפקיד יוסף, את דפיקות הלב המואצות שלי, את היובש בפה, את הרעד בקולי כשעניתי בגוף ראשון "אני יוסף ו…." ואת התחושה של האגרוף בבטן שחשתי יחד עם האדוות שלה שעלו לי עד לגרון, כשהמשתתף בתפקיד יעקב הורה לי לצאת אל אחי הרועים בשכם, אותם אחים שונאי נפשי, ואני נשאלתי איך אני מרגיש ברגע זה?

שיתוק אחז בי. לא יכולתי להוציא הגה. המילה "פחד" הייתה קטנה לעומת מה שהרגשתי באותו רגע.

ולמרות שהתחושה הייתה מאד חזקה וברורה-עדיין לא הצלחתי לשים את האצבע, איפה זה פגש אותי, מה בסיפור של יוסף אותת לי לשים לב לסיפור אישי שלי שביקש ממני התייחסות. אבל הסקרנות שלי ניצתה ואני המשכתי להיות "על זה" ולצפות לגילוי שיגיע.

דמויות מקראיות הן  הרבה פעמים "לבושים" למהויות שנמצאות בכל אחד מאיתנו. והן לא פעם אוחזות בסיפורי חינו שמבקשים להתגלות ולעלות אל האור. לפעמים זה קורה בהבזק של רגע ולפעמים זה תהליך שלוקח זמן.

אצלי זה קרה כמה חודשים אחר כך במפגש נוסף עם  הסיפור של יוסף ואז נפל לי האסימון. הבנתי מהו הסיפור האישי שהתעורר: החוויה של ילדה צעירה לימים (צעירה יותר מיוסף..) שאבא הציע לה לצאת מהבית לפנימייה.

אבל לא על זה אני רוצה לדבר היום בהקשר של פרשת "וישב" אותה אנחנו קוראים השבוע.

(אם אתם סקרנים לשמוע עוד- הכול כתוב ומסופר בספר שלי "לגשת אל הערפל-מסע כתיבה מרפא מסיפורי בראשית לסיפור האישי", יחד עם תרגילי כתיבה לקוראים שיוכלו גם הם לעשות את המסע שלהם פנימה).

היום אני מבקשת לשים את הפוקוס על ה"דאוס אקס מכינה" (בספרות זהו אמצעי ספרותי שמשמעותו "פתרון של האלים" או "פתרון מן השמיים" והכוונה היא, כשעלילת הסיפור מגיעה למבוי סתום ומסוכן ופתאום קורה איזה נס שמאפשר הצלה.)

יוסף פוגש את אחיו בשדה, רחוק מהגנת אביו, הוא לבדו מול 6 אחים עוינים, והם זוממים להמיתו בצורה אכזרית מאד: הם משליכים אותו לבור ריק, ללא כסות לעורו, ללא מים, ללא אוכל. אי שם הרחק בשדה מפקירים אותו למותו.

קרוב לוודאי שזה מה שהיה קורה אלמלא עברה שם "במקרה" שיירת ישמעאלים, ויהודה, האח הרביעי שמצפונו הציק לו, מנצל את ההזדמנות ובהבזק שך ספונטניות מציע לאחים למכור את יוסף כעבד במקום להפקירו לגורלו בבור.

ומה היה קורה אילו לא הייתה עוברת שיירת הישמעאלים?

ומה היה קורה אם הצייד לא היה עובר במקרה ליד הבקתה של סבתא של כפה אדומה?

שיירה של ישמעאלים (בהחלט שם סמלי) שעוברת שם "במקרה" היא שמאפשרת את הטוויסט בעלילה של יוסף.

ואני בתפילה שיתרחש גם היום "דאוס אקס מכינה" שיאפשר לכל החטופים במנהרות לשוב הבייתה ולצאת מן הבור אל האור!