ה"בייבי " שלי נכנס ל"חדר הלידה"! אתם שומעים את אנחת הרווחה שלי?

השבוע סוף סוף הספר נשלח לבית הדפוס. זה היה "הריון" מאד ארוך עם המון עיכובים בדרך,

אבל תנו לי לספר את הסיפור מהתחלה:

כשנסעתי לארה"ב ב2003 ללמוד פסיכודרמה ולהתמחות בביליודרמה, זכורה לי חוויה עוצמתית במיוחד שחוויתי באחת מהסדנאות שהנחה המורה שלי ומייסד השיטה, ד"ר פיטר פיצלה, שעסקה בסיפור של יוסף.

במהלך הסדנה הרגשתי חיבור כל-כך חזק דמותו של יוסף שטלטל את כל הווייתי וגרם לי להפנות מבט פנימה ולשאול את עצמי: מה קורה כאן?

גיליתי המון חוטים סמויים שחיברו בין הסיפור של יוסף לבין סיפור ישן שלי שהרדמתי בתוכי, ושהתעורר לחיים וביקש ממני התייחסות מחודשת.

הגילוי שלי גרם לי להצהיר באזני עצמי שיום אחד אכתוב על כך ספר.

כשחזרתי לארץ ב2012 כבר העזתי להצהיר על כך בקול לעולם, אבל טרם ניגשתי למלאכת הכתיבה. לא רק שלא ידעתי מאיפה להתחיל, אלא שבמהלך השנים שהנחיתי סדנאות ביבליודרמה, התברר לי שלא רק הארכיטיפ של יוסף חי ובועט בתוכי אלא דמויות נוספות מסיפורי המיתוס של בראשית משחקות על במת הנפש לי. זה היה גילוי מדהים ומרגש.

לא פחות מכך התרגשתי לראות איך זה קורה גם למונחי הסדנאות שלי. התברר שדווקא ה"תחפושת" של הסיפור והכניסה לתפקיד דמות בסיפור, אפשרה למשתתפים להתחבר לחומרי נפש בתוכם שביקשו תשומת לב.

ב2018  בהמלצת חברה, הצטרפתי לקבוצת כתיבה בהנחייתה של ד"ר שלומית ברסלר.

במהלך המפגשים קיבלנו גירויים שונים לכתיבה ואיכשהו תמיד מצאתי את עצמי נשאבת לכתוב סיפור מתוך העיניים של דמות מקראית. ככה נולדה האסופה הדיגיטלית שלי : "הקול הנשי בסיפורי המקרא"- אבל את ה"חוב" שלי ליוסף-טרם פרעתי..

אחרי 3 שנים רצופות של כתיבה בקורס, נכתבו מספיק סיפורים ושלומית בדקה איתי את האפשרות  לאגד אותם לספר. אמרתי כן ללא היסוס. ואז  שוב התחלתי להתחבט-מאיפה מתחילים?

לא רציתי לשכפל את אסופת הסיפורים הדיגיטליים, אלא להביא משהו חדש.

החידוש היה בפורמט:

במקום לכתוב דרך העיניים של הדמות המקראית- נעזרתי בדמות מקראית ובסיטואציה מסוימת מהסיפור שלה שמשכה אותי להתעכב עליה כדי לשאול שאלות לגבי הרובד הרגשי -ומשם המשכתי לסיפור אישי שלי שניצת והתעורר כתוצאה מכך.

אט אט נאספו 13 סיפורי חיים ובסיום כל סיפור- מוצעים תרגילי כתיבה שהם הזמנה לקורא להעמיק את החוויה ולהתבונן פנימה לתוך עצמו.

אחרי כתיבת הבוסר הראשונית, היה שלב השיוף והעיבוי של הסיפורים, עריכה ספרותית, עריכה לשונית, הגהה, גרפיקה, בחירת עיצוב לעטיפה, בחירת תמונה שלי, בחירת בית דפוס, ובדרך גם הייתה קורונה, היה מעבר דירה שהשבית אותי לתקופה של כמה חודשים, פרצה המלחמה- כמה עיכובים. אבל סוף סוף אני יכולה להגיד- שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה-אמן!

מחכה עכשיו לקבל את הדפסת השמש כדי לתת אור ירוק להמשך ההדפסה ולהציג את ה"בייבי" לעולם.