הטראומה של יוסף-והריפוי

מה בדבריו של יהודה (בפרשת וייגש) מצליח לחולל ריפוי בנפשו של יוסף? מה מאפשר ליוסף לחבר את הנתק שהוא חווה ממשפחתו?

דבר ידוע הוא שאחת הדרכים להגן על הנפש בשעה שמתרחשת טראומה (אירוע קיצוני מכאיב רגשית שבו אדם מרגיש חוסר אונים ואיום על שלימות גופו או נפשו)- מתרחש ניתוק (דיס-אסוציאציה).

יש ניסיון לסלק מהמודעות את האירוע הטראומטי והאדם חווה ניתוקים ב"סיפור" של עצמו.

כשיוסף הוטל לבור ע"י אחיו -הוא חווה טראומה.

למזלו הוא ניצל ממוות, נמכר כעבד ואחר כך עלה לגדולה והגיע למעמד של שליט-המשנה למלך מצריים.

כשאחיו מגיעים למצריים לשבור לחם מפני הרעב הגדול בארץ- הוא מכיר אותם ומתנכר אליהם. מאוחר יותר הוא מתנקם בהם, מאשימם בהאשמות שהם מרגלים, ובשלב מסוים גם מחביא את גביע הכסף שלו באמתחת בנימין אחיו הצעיר והאהוב, מעליל שהוא גנב אותו ומודיע שיישאר אצלו כעבד.

יהודה, שערב בפני אביו יעקב שיחזיר את בנימין, לא מוכן לקבל את הדין. באומץ לב מופגן הוא ניגש אל השליט (יוסף) ובאחד הנאומים המרגשים ביותר בסיפור התנכי מנסה לשנות את רוע הגזירה.

קודם כל הוא מוותר על להיות צודק ואינו מוחה על ההאשמה המופרכת ולאחר מכן-מציע את עצמו תחת בנימין תוך שהוא מציע הסבר מדוע כה חשוב שבנימין יחזור לחיק אביו.

כשהוא עושה זאת, מבלי משים הוא מעניק ליוסף את החתיכה החסירה בפאזל שלו, אינפורמציה יקרה מפז שעוזרת לו להשלים את הסיפור של עצמו ולחבר את הנתקים:

לראשונה יוסף שומע שהמהלך 20 השנים שחלפו אביו חשב שהוא נטרף!

עצם הידיעה הזו מצליחה לחבר את הנתקים שהיו בסיפור שלו-

מזכירה לו את "הסיפור שלפני" הטראומה: היה לו אבא שאהב אותו מכל בניו ושלח אותו לדרך,

רומזת באופן עקיף על מה שהדחיק, שהוא כמעט נרצח ע"י אחיו

מספקת הסבר מדוע אביו לא חיפש אחריו .

רק אז הוא פורץ בבכי ומתחבר בחזרה אל יוסף הנער בן ה-17 שהיה, שיצא מהבית בשליחות אביו לפגוש את אחיו הרועים בשדה, עשרה אחים מול אחד, שקמו עליו להורגו, הפשיטו אותו מכותנתו וזרקו אותו לבור.

ברגע שהוא מצליח להתחבר ליוסף עם כתונת הפסים שלפני הטראומה, משהו מקליק בתוכו ומתחבר, והמילים הראשונות שיוצאות מפיו הן: "אני יוסף! העוד אבי חי?"

הדרך לריפוי מלא עוד ארוכה אבל הגשר בין שני חלקי הנפש נוצר. הסיפור הושלם.