בערב יום הזיכרון לשואה, עולות בי מחשבות על הקונפליקטים הקשים והמייסרים שאנשים בגטו היו צריכים להתמודד איתם, ובעיקר אימהות שעמדו לפעמים בפני בחירות אל- אנושיות (אם ראיתם למשל את הסרט "בחירתה של סופי")

אני חולקת איתכם את "הסיפור של יוכבד", מתוך האסופה הדיגיטלית שלי "מאחורי הקלעים-הקול הנשי לקדמת הבמה", תוכלו לזהות בו את דמותה של אמא כזאת.

**

כשהיא גילתה הפעם שהיא בהריון, עננה של דאגה כיסתה את פניה.

בדיוק שבוע קודם לכן נגזרה הגזירה מאת פרעה: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו.."

היא נשאה תפילה חרישית לאלוהים: בבקשה תעשה שזו תהיה בת.

אבל היא ילדה בן למועד. אח למרים בכורתה ולאהרון הצעיר.

צער ואושר התערבבו עם דאגה לבאות ועם אמונה חזקה- שמה שיהיה-יהיה.

כל המשפחה הייתה שותפה להחלטה לשמור על התינוק, בעיקר מרים. כך סיפרה מאוחר יותר.

הילדים הבטיחו שיעשו כמיטב יכולתם לעזור במידה והתינוק יבכה הם ישחקו בקולניות רבה כדי לכסות על בכיו.

היא לקחה סיכון גדול: הלא אילו התינוק היה מתגלה, סכנת מוות ריחפה על ראש כולם, וגם על שני

ילדיה האחרים. האם זה היה נכון מצידה לסכן כך את חייהם?

כל בכי קט שלו היא ניגשה אליו ודחפה דד לפיו. שרק לא ישמעו אותו.

בלילות התקשתה להירדם. התינוק הלך וגדל. איך תוכל להמשיך להסתיר אותו ואת גילו?

עמרם בעלה חשש שנתגנבה השמועה. ומה אם שכנים מפוחדים ילשינו ונאבד כולנו?

לאהרון בנה הצעיר התחילו סיוטי לילה שהם באים לקחת גם את התינוק וגם אותו.

ומה יהיה אם יחליטו לקחת גם את הבנים היותר גדולים?

-אני לא רוצה למות! מירר בבכי.

מרים הייתה היחידה שהוא נשמע לה, והיא הצליחה להרגיע אותו מעט. אבל גם היא הפכה להיות

צל של עצמה. כוח נפשי רב נדרש בלשמור סוד. האנרגיות שלה התכלו והיא הייתה עייפה כל הזמן.

בחוסר ברירה הם החליטו להיפרד מהתינוק ולבטוח בחסדי האל.

היא הכינה תיבה וכיפרה אותה בכופר, תוך ששפתיה דובבו תפילה:

תיבה, תיבה, לו רק ידעת איזה אוצר אני טומנת בך.

אנא הפכי רחם עוטפת לתינוק היקר הזה והגני עליו, מי ייתן ו"תלדי" אותו לחוף מבטחים.

מי ייתן ותינשאי קלות על פני המים ולא תטבעי.

מי ייתן ואף תנין לא יחמוד אותך

ואף שומר לא ישמע את בכיו של התינוק נישא מן התיבה.

מי ייתן ואלוהים יגן עלייך ועל משאך היקר

מי יודע אם אי פעם אראה שוב את בני…

היא נזכרה בסיפור שסבא וסבתא שלה סיפרו לה על אברהם וניסתה לשאוב ממנו עידוד ונחמה:

גם הוא נדרש להקריב את בנו, את יחידו, ובסופו של דבר הייתה לו ישועה.

אלוהים התערב ברגע האחרון והציל את הילד, אולי גם להם יקרה הנס?