בלוג

שתפו

תמר פלג

כתיבה- כשהייתי קטנה אהבתי מאד ספרים והחלטתי שכשאהיה גדולה אהיה סופרת. עד היום אני שומרת את מחברת הסיפורים הראשונה שלי שפתחתי בכתה ב'… מאז זרמו מים רבים בנהר החיים הפתלתל שלי, וכיום, מלבד הכתיבה הקבועה ב"יומן הבקר" שלי,  אני כותבת בקביעות בנושאים הקשורים לפרשות השבוע ממבט פסיכו-רוחני, ובנושאים הקשורים למערכות יחסים ומעלה לפייסבוק, לבלוג, לאסופות סיפורים דיגיטליות ולאחרונה מקדמת כתיבת ספר,החלום קורם עור וגידים..

נשארים מעודכנים

שווה קריאה

תילי תילים שלהסברים ופרשנויות ישנם למילה אחת.

המילה ויקרא שפותחת את הפסוק הראשון בספר ויקרא, מילה שבאופן גרפי מה שמייחד אותה הוא שהאות אלף הסוגרת את המילה היא אלף זעירה.

"ויקרא אל משה וידבר" אליו…" (ויקרא א:1)

יש הרואים בכך סמל לקול דממה דקה, ל Still Small Voice  של האלוהות הקוראת למשה ויש השמים את הדגש על הפועל עצמו שהוא יוצא דופן בתקשורת בין האלוהים עד כה (עד עכשיו אלוהים דיבר אל משה, לא קרא לו).

בקבוצת הלימוד שאני משתתפת בה הציע אחד המשתתפים שכל מה שקרה למשה, למעשה "קרא" למשה. שכל מה שקורה הוא קריאה פנימית (או אלוהית) להתעוררות, להתבוננות, ליציאה ממצב א' למצב ב'.

איך היו נראים החיים שלנו אילו היינו מתבוננים בכל מה שקורה לנו כאל "קריאה" שבאה לכוון אותנו בדרך?

איך היו נראים החיים שלי אילו יכולתי לראות בכל מה שקורה לי משהו שקורא לי?

למשל ההודעה שקיבלתי שעלי לפנות את הדירה שאני גרה בה ושאני כל כך אוהבת, ניחתה עלי כרעם ביום בהיר וברגע הראשון הרגשתי עצב, ואכזבה, וכיווץ. זיהיתי קול "מתקרבן" שעלה מתוכי "אוף! למה? למה עכשיו? בדיוק כשאני עומדת בפני הוצאת הספר, בדיוק עכשיו כשהכלבה שלי מתה ואני עוד מתאבלת עליה, ועוד.

וכששאלתי את עצמי איזו "קריאה" יש אולי במצב הזה עבורי?  עלה בדעתי שאולי המעבר ההכרחי בא לנער אותי מאיזו סטגנציה ששקעתי לתוכה, לשחרר אחיזה מדברים בהצטברו במשך השנים שאני גרה פה, ואולי זו קריאה לחשב מסלול מחדש בדרכי לגבי דברים שהפכו "ברורים מאליהם" עבורי? ועצם החשיבה הזו הניעה אותי לעשייה ולפעולה.

וכמובן שהפיתוי לקחת את הדברים לרמה הקבוצתית -חברתית-פוליטית, למה ש"קורה" לנו עכשיו בארץ, הוא גדול ואפילו מתבקש, אני בוחרת לא להיכנס לשם בבלוג.

 

הצילום של יונת שפירא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *