איך נפרדים?

אחד המשפטים שלמדתי במהלך לימודי הפסיכודרמה היה (בתרגום חופשי מאנגלית) "סיום(פרידה) שאינו כהלכה מונע התחלה חדשה"

הרציונל שמאחורי האמירה הזאת מניח ש"שדים" של הפרידה האחרונה שלא קיבלו התייחסות יבואו "לרדוף" אותך בהתחלה החדשה שלך (בין אם זה קשר זוגי חדש או קבוצה חדשה, וכד').

לכן בקבוצת פסיכודרמה מקדישים זמן נרחב במפגש האחרון של הקבוצה כדי לעבד את הסיום, ויש לו תבנית מאד ברורה:

1.מהם ההישגים שהשגת או מה הרווחת בסדנה

2.מהן החרטות שלך (על מה אני מתחרט)

3.האם נותרו דברים לא שלמים כגון: משהו שרצית לומר למישהו ולא אמרת, נושא שרצית לעבוד עליו ולא הספקת

4.וזיהוי ה"שדים" שרודפים אותך מהפרידה הקודמת שמונעים ממך "לסגור" דברים בצורה ניאותה עכשיו.

5.מה הצעד הבא?

גם אם הקבוצה הייתה קצרת מועד -שווה לעשות את התהליך.

קבוצת הכתיבה הרפלקטיבית שסיימתי להנחות בסוף השבוע עבדה לפי המודל (רק וויתרנו על שלב 4) וגם אני כמנחת הקבוצה השתתפתי בתהליך:

מה שהרווחתי מהקבוצה הזאת הוא לעבד לסדנת כתיבה רפלקטיבית את הנושא החדש של "מסע הגיבור" של יעקב והמראה שהוא מציב לנו.

אני מתחרטת שלא הצעתי לשקול לשנות את הפורמט שהצעתי לסדנה של מפגש פעם בחודש, כקונספט של "מפגשי ראש חודש נשים", אשר נשאר יפה רק בקונספט ובמציאות לא עבד, פגם בתהליך, בזרימה, בחיבור בין המשתתפים.

משהו "לא סגור"- שנמנעתי להדגיש כבר במפגש הראשון, שלמרות שאלו מפגשים פעם בחודש זו מחויבות קבוצתית לכל התהליך, לכל המפגשים. ואם קורה משהו שמונע ממשתתפת להגיע- מחובתה להודיע ככל המוקדם מראש.

ומה הצעד הבא?

סדנת פסיכודרמה עם מגילת אסתר, שתתקיים בזיכרון- יעקב לכבוד יום האישה הבינלאומי שנושק לפורים, בשילוב תרגילי כתיבה רפלקטיביים ועבודת אמנות ויזואלית. יש למה לצפות!