וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם (בראשית ל"ג: 18, פרשת וישלח)

הקריאה שלי בטקסט מביאה אותי למסקנה שכדי להגיע שלם, (לא מושלם) המחנות המפולגים של יעקב, לא רק אלו שבחוץ אלא בעיקר אלו שבפנים, שבתוך יעקב, היו צריכים להתעמת, להיפגש פנים-אל פנים, ורק אז הוא יכול להרגיש שלם עם עצמו. ואז הוא מקבל את השם ישראל.

הסיפור חוזר על הרעיון הזה גם ברובד הפשט של הסיפור וגם ברובד הסימבולי:

בפשט של הסיפור אפשר להתייחס לחלוקה של שני אחים תאומים כאל שתי פנים של אותו אדם, הצד שבאור והצד שבצל, במיוחד שהם מתוארים כארכיטיפים כל כך מנוגדים.

המחנות שיעקב פיצל, שמסמלים את הפיצול שחל בנפשו בין שני מחנות (יעקב ועשיו, רחל ולאה,)

המאבק של יעקב עם איש מסתורי במעבר היבוק עם עלות השחר, יכול לסמל אולי את המאבק שלו עם דמות הצל שלו.

השחר העולה הוא סמל למודעות שמתעוררת, לאור שמגיע אחרי החושך.

כדי להיות שלם יעקב צריך לעשות עבודה של בירור והפרדה בין הזהות הכוזבת שהוא אימץ והזהות האמיתית שלו, וזאת הוא עושה ע"י כך שהוא משיב הפעם נכון על השאלה "מה שמך" ועונה "יעקב" ולא "עשיו".

בעקבות המאבק עם ה"איש" ב מעבר יבוק, פנים אל פנים, (מעבר מסמל טרנספורמציה, ויבוק הוא היפוך שמו של יקוב,) יעקב, מצליח להכליל בתוכו את חלקיו המוכחשים, לאחד את חלקיו ("מחנותיו") המפוצלים, ולעשות אינטגרציה בין כל חלקי "פניו."

רק אז הוא מצליח להתייצב מול עשיו פנים אל פנים, וליפול לזרועותיו בחיבוק מפייס.  רק אז הוא יכול להגיע לשכם אדם שלם. שלם ולא מושלם

הצליעה שלו, המזכרת שקיבל מהמאבק עם האיש המסתורי (שיש אומרים שהוא דמות הצל שלו) מותירה אותו פגיע. ואנושי.

בראייה שלי, יעקב, יותר מכל דמות אחרת, הוא דמות ארכיטיפית שמסמלת עבור כל אחד ואחד מאיתנו את מסע חייו לקראת תיקון ולקראת מודעות שלימה.

וגם כשאנו עושים כברת דרך במסע ההתקרבות שלנו לעצמנו, ונעשים מודעים יותר לעצמנו, פצעי ילדותנו לא נעלמים לחלוטין, ומשאירים לנו מזכרת, צלקת, פגיעות שאנו נושאים איתנו.

לא במקרה הפגיעה של יעקב היא בגיד הנשה.  נשה= שורש המילה שיחכה (נשייה), יש משהו שתמיד זוכר את הפגיעה.

לא במקרה היא ברגל- הצליעה שלו כבר לא תאפשר לו את התנועה של הבריחה מ..  ותהווה תזכורת לכך שבריחה היא כבר לא אופציה בשבילו.

הטרנספורמציה שעובר יעקב היא מודל, עבורנו שזה אפשרי!

אולי לכן אנו נקראים על שמו-בני ישראל.

והלוואי שנתברך גם אנחנו ביכולת הטרנספורמטיבית שלו, לשבור דפוסי התנהגות מכשילים, להתעמת פנים אל פנים עם השדים שלנו.

הציור של Rosana Azar