סיפור-מקרה

במהלך סדנת כתיבה רפלקטיבית (משולבת פסיכודרמה) בעקבות כתיבה בתפקיד יעקב בפרשת תולדות, ולאחר שחזר לכתוב בתפקיד עצמו, שיתף גדי (שם בדוי) את הסיפור הבא:

אימו הייתה האישה החזקה והדומיננטית בבית, אביו היה טיפוס חלש, חולמני, עסק בכתיבה ולא בהצלחה מרובה ומידי ערב היה בורח אל הטיפה המרה ונסגר בעצמו.

כילד השתוקק ולו פעם אחת לזכות בהתייחסות אישית של אביו, שיראה אותו, יתעניין בו, יחבק אותו.

הרעב לקשר ולמגע עם אביו ליווה אותו כל השנים.

יום אחד אימו ביקשה אותו לגשת אל אביו שהיה בגילופין ולהחתים אותו במרמה, על מסמך משפטי מסוים.

הוא היה אז ילד צעיר ולא מלאו ליבו להתנגד לה למרות שהרגיש רע מאד לרמות את אביו.

הוא נמלא כעס על אימו שמבקשת ממנו "לבגוד" ככה באביו.

הרגיש פחד שמא התרמית תתגלה ואז יאבד לגמרי את התקווה לזכות אי פעם באהבתו,

חסר אונים לסרב לבקשתה ולאכזב אותה, ופחד לאבד גם את אהבתה.

אבל מעל לכל תחושת בגידה חזקה בעצמו על חוסר יכולתו להיות נאמן לאמת שלו ולערכים שלו.

הוא כתב מכתב לעצמו, לילד שהיה ואמר לו…

אני בטוחה שאתם סקרנים לדעת את ההמשך, פה אני עוצרת כי הלמידה הטובה ביותר תתרחש כשאתן תכתבו בתפקיד עצמכם בסדנת כתיבה רפלקטיבית "כותבות מבראשית"

עברו למדור סדנאות והרצאות והרשמו לסדנה הקרובה.