בלוג

שתפו

תמר פלג

כתיבה- כשהייתי קטנה אהבתי מאד ספרים והחלטתי שכשאהיה גדולה אהיה סופרת. עד היום אני שומרת את מחברת הסיפורים הראשונה שלי שפתחתי בכתה ב'… מאז זרמו מים רבים בנהר החיים הפתלתל שלי, וכיום, מלבד הכתיבה הקבועה ב"יומן הבקר" שלי,  אני כותבת בקביעות בנושאים הקשורים לפרשות השבוע ממבט פסיכו-רוחני, ובנושאים הקשורים למערכות יחסים ומעלה לפייסבוק, לבלוג, לאסופות סיפורים דיגיטליות ולאחרונה מקדמת כתיבת ספר,החלום קורם עור וגידים..

נשארים מעודכנים

שווה קריאה

אולי את מאוכזבת מתוצאות הבחירות- ואולי לא.

חשוב לזכור שכל יום יש לך הזדמנות לבחור מחדש-בעצמך!

הנטייה להתפתח ולצמוח אל הגרסה המשופרת של עצמנו היא בטבע האדם, וכאן לבחירות שלנו יש את ההשפעה הגבוהה והישירה ביותר על ה well being שלנו!

יש שבוחרים לזרום עם החיים, לא לעשות גלים, לקבל מה שבא, להישאר במוכר או להדוף שינויים.  גם זו בחירה.

ויש הבוחרים להיפתח להפתעות, לברך על שינויים, להתגמש, לדבוק בתנועה של התפתחות לגרסה הטובה ביותר של עצמי.

ולפעמים אנחנו מתקשים לבחור כי שכחנו לעצור את האוטומט, להקשיב לאינטואיציה, לקול שבא מבפנים ומנחה אותנו.

 

אחד הדברים שעוזרים לי מאד להיות בקשב לקול הפנימי שלי הוא כתיבה.

כשאני יושבת עם עצמי מול הדף הריק – אני עוצרת את האוטומט שלי, מאפשרת ליד שלי להוביל את המחשבות על הנייר באופן אינטואיטיבי, אוזרת אומץ לשאול את עצמי שאלות ולענות, למשל מה מונע ממני מלהשיג דבר מה, האם זו דחיינות, עצלנות, חשש מ.. (ואז אני מתמירה בעזרת ה'אופונופונו) או שאולי זה פשוט לא מדויק לי?

אני מדמיינת את המצב שהיית רוצה להיות בו כאילו הוא כבר מתקיים ושמה לב לתגובות בגוף שלי-אם אני מרגישה כיווץ הקל שבקלים -זה איתות (לא), ואם אני מרגישה פרפרי שמחה בבטן- זה גם איתות! (כן).

לפעמים עולה אצלי ספק-האם מה שאני שומעת זה קול האינטואיציה שמכוונת אותי או קול של פחד?

האם זה הקול האותנטי שלי או אולי קולות חיצוניים שהפנמתי ומתחפשים לקול שלי?

כתיבה רפלקטיבית היא אחת הדרכים לעקוף את המכשול הזה.

כתיבה רפלקטיבית היא כתיבה שנעזרת בסיפור ובחילופי תפקיד עם דמות בסיטואציה מאתגרת בסיפור. הכתיבה בתפקיד הדמות מפגישה אותי עם נושאים שהתחמקו מהרדאר שלי, מאפשרת חיבור לרצון עמוק שלי שמסתתר תחת שכבות שונות (של פחד או של ריצוי, ועוד), מאפשרת לי לקבל מסרים משמעותיים מהאני הגבוה שלי (דרך הדמויות) וכל זאת בדרך שעוקפת שכל והגיון.

הכתיבה הזו מאפשרת קסם של גילוי וקבלת תובנות שבאמת קשה לי לתאר במילים, ורק מי שכבר התנסה יכול להעיד.

"דרך הכתיבה בתפקיד הדמויות בסיפור ירדו לי המון אסימונים לגבי פחדים ומחשבות שמפעילים אותי בחיים שלי. אחד הדברים שאני לוקחת איתי מהסדנה זה המסר של לא לתת לפחד מדחייה לנהל אותי, להעז ולעשות למרות הפחד מדחייה ובסוף זה גם מצליח. כמו רות ונעמי, שפעלו למרות הפחד" רחל ג.

 

"מה שהתחדש לי בסדנה זה החיבור ביני לבין הדמויות בסיפור, הזיהוי של התנועה הזו בין ללכת קדימה אל הלא-נודע (רות) או ולהישאר בבטוח (עורפה) כפי שהיא מתגלמת בדמויות הארכיטיפיות מהסיפור ושקיימת גם בי. זה עזר לי להרגיש פחות שיפוטית ולקבל את עצמי ביתר חמלה" רבקה ר.

 

נהניתי מאד והתחברתי מחדש לעומק העבודה שלך עם דמויות מסיפור. הופתעתי לגלות את הייצוג של הנחש בתוכי. הכתיבה בתפקיד הנחש העלתה מסר משמעותי עבורי!… תודה על החוויה! חגית ליפשיץ, תקשורת מקרבת קשובה למטפלים.

 

אז קחי לך הזדמנות להקשיב פנימה לבדוק- האם את מוכנה להתנסות משהו חדש שנקרא כתיבה רפלקטיבית?  (סדנה חדשה בפתח)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *