אברא כדברא – זה בעברית?
שורש המילה ב.ר.א ושורש המילה ד.ב.ר מהעברית, אבל הביטוי  "אברא כדברא" הוא בארמית והמשמעות היא : אני אברא בדיבור. ב"ספר יצירה" נכתב ש ב22 אותיות נברא העולם.
בספר בראשית מסופר שאלוהים ברא את העולם בדיבור, כשאמר ״יהי אור״- והאור נברא.

במסורת שלנו ידוע שלמילים יש כוח, יש להם אנרגיה לברוא וגם להרוס, כמאמר הפתגם: ״חיים ומוות ביד הלשון״.
הרבה פעמים קשה לנו למצוא את המילים המתאימות כדי לבטא את מה שאנחנו מרגישים.
המחשבות שלנו ( ומה יהיה אם…) מבלבלות אותנו ומקפיאות את המילים על לשוננו. אחת הדרכים להפשיר אותן מקיפאונן ולהחזיר את הזרימה ללשון היא הכתיבה.
הרבה פעמים לאנשים קל יותר לבטא בכתב את מה שהם מתקשים לבטא בעל פה.

אני זוכרת כשהייתי נערה, נהגתי להשאיר פתקי אהבה כי היה לי קל יותר לכתוב אותם מאשר לומר אותן

וגם, כשרציתי לנהל שיחה מאתגרת, למשל עם אמא שלי, העדפתי לומר לה בכתב, ככה לפחות ידעתי שהיא לא תפסיק אותי באמצע ותקרא עד הסוף מה שהיה לי לומר לה.

אלו רק מעט דוגמאות שבטח גם את יכולה למצוא אצלך ושמדגימות איך כתיבה עוזרת לנו להתבטא.

הרבה פעמים קשה לנו למצוא את המילים המתאימות כדי לבטא את מה שאנחנו מרגישים.

המחשבות שלנו ( ומה יהיה אם…) מבלבלות אותנו ומקפיאות את המילים על לשוננו. אחת הדרכים להפשיר אותן מקיפאונן ולהחזיר את הזרימה ללשון היא הכתיבה.

הרבה פעמים לאנשים קל יותר לבטא בכתב את מה שהם מתקשים לבטא בעל פה.

אחת הסיבות לכך היא שכשאנו כותבים יש לנו את היכולת לארגן דברים על הנייר, וזה מספק את הצורך שהדברים לא יצאו משליטתנו.

כשאנחנו כותבים אנחנו מקבלים פרספקטיבה להתבונן בדברים מזווית שונה כי ״דברים שרואים משם לא רואים מכאן״.

הנייר גם סובל מחיקות, ומאפשר לנו להתנסח מחדש, נותן לנו הזדמנות שנייה ושלישית לבטא דברים באופן הרצוי לנו ומונע את ההרגשה שנלווית פעמים רבות לשיחה פנים אל פנים ״איך לא אמרתי לו ש… ״

יש קשר מיוחד בין היד למוח וכשאנו כותבים אנחנו לא רק עושים סדר בדברים, מארגנים אותם, ומבטאים את כל מה שרצינו (הנייר סופג הכל) אלא גם עוזרים לעצמנו לזכור את מה שנרצה לומר ולהשמיט את מה שלא.

והתוצאה הישירה של הכתיבה היא:

ירידה בתחושת המתח בגופנפש,

עליה במודעות לגבי נושאים מסוימים שמעסיקים אותנו,

אפשרות לבחון בעיה מזוויות שונות,

זירוז מציאת פתרון ועוד.

כשמדובר בכתיבה רפלקטיבית שנעזרת בסיפור ובכתיבה בתפקיד דמות בסיפור שמחברת אותנו פנימה לדמויות ארכיטיפיות בתוכנו, מתאפשר לנו לבטא דברים שלא היו ניתנים קודם לביטוי, ואנו זוכים בתובנות לעצמנו בדרך עוקפת שכל והגיון, בחיזוק משאבים ובקידום צמיחה והתפתחות אישית.