לפעמים ילדים קטנים (גם אלו הפנימיים שבתוכנו.) מבלבלים בין כעס לחוסר אהבה, וכשהורה כועס עליהם כי נהגו שלא כשורה, הם חווים אבדן אהבה, בטוחים שכבר לא

אוהבים אותם, והתחושה הזו היא כל כך מאיימת (אם לא אוהבים אותי אז אני אמות.) שהם לומדים את הקודים של ה"אסור והמותר" ויעשו ככל יכולתם לרצות את

הוריהם גם כדי לא לאבד את אהבתם וגם כדי להראות את אהבתם אל ההורה, ואפילו במחיר איבוד הקשר עם האמת הפנימית שלהם.

לכן כל כך חשוב שהורה יגיד לילד, בעיקר בזמן שהוא כועס (ומי לא כועס לפעמים על הילד שלו): למרות שאני כועס עכשיו על ההתנהגות שלך אני עדיין אוהב אותך.

וזה תקף גם לכל מערכת יחסים. נדמה לי שזה מה שמשה מנסה לומר לעם, לפני שהוא נפרד מהם.

תורשומון- מונולוג של משה לפרשת "ואתחנן":

עכשיו אני רוצה לומר לכם דברים שבאים מתוכי, לא דברים שאלוהים שם בפי. עכשיו אני כי עוד מעט ואיני.

אתם תעברו את הירדן לארץ המובטחת ואני…. התחננתי לזכות גם לעבור איתכם.  לא דרשתי, לא התמקחתי, לא כעסתי, התחננתי שיורשה לי. אבל השלמתי עם כך שלא.

והבנתי בסופו של דבר שבזאת לא נמדדת הצלחה שלי. המסע שלי תם כאן. רב לי. מספיק לי.

 להגיע לארץ המובטחת היה החלום שלי- אבל כנראה לא היה הייעוד שלי.  הייעוד שלי, שאותו הצלחתי להגשים, היה להגיע ולהביא אתכם עד הלום ולהיפרד מכם. 

מהו שהכי חשוב לי להשאיר לכם, לצייד אתכם, להדגיש בפניכם להזכיר לכם לפני שאנו נפרדים?

את מעמד הר סיני. בהר חרב. ההר שנבחר. שלמרגלותיו נמסרה התורה לעם הבחירה. כן, זוכרים את הסינסטזיה הזאת, את ערבוב החושים הנפלא הזה, בו ראיתם את

הקולות, כן, ראיתם את הקולות ולא ראיתם כל תמונה, חשתם בנוכחות האלוהית ברמה כל כך אינטימית מבלי לראותו.

כן, אתם! לא רק הוריכם וסביכם, כולנו היינו נוכחים שם במעמד ההוא!  אלוהים דיבר עם כולנו שם מתוך האש לא רק face to face אלא גם inside to inside! פנים בפנים!

לב אל לב. זה היה דיבור אלוהי שמעבר לזמן! נוכחות בלי תמונה, שמטבעה מקטינה אותו. הישמרו מלעשות ממנו תמונה. זכרו שהוא אל קנא, יש לו את איכות האש השורפת

והמאכלת, אבל אם תמעדו, זכרו גם שהוא אל רחום, כמו אימא גדולה שיכולה לשאת אתכם, להזין אתכם, לאהוב אתכם ללא תנאי ולסלוח.

ואת האהבה הזאת יש להזין כל הזמן. אל תיקחו שום דבר כברור מאליו. והדרך שלכם להבטיח שהאהבה הזאת תמשיך לזרום אליכם ולהיטיב עימכם היא:

לאהוב את רעכם "ואהבת לרעך כמוך", שזוהי בעצם התמצית שבתמצית של כל עשרת הדיברות.

הוא נשבע אמונים לאבותיכם והוא נאמן לשבועה שלו, לאהבה שלו אליכם, וגם אתם, תישארו נאמנים, תשמרו את החוקים והמשפטים שלימדתי אתכם כדי שהאהבה הזאת תמשיך

להיות מוזנת והדדית.

חג אהבה שמח!