לפי אריק ברן האישיות שלנו מורכבת מ-3 מצבי אגו עיקריים. מצב הורי, מצב בוגר ומצב ילדי.
המצב ההורי מורכבת משני חלקים: ההורה המטפח (אמא) וההורה השולט (אבא). המצב הילדי מורכב גם משני היבטים: הילד הטבעי/הספונטני והילד המורד. לכן, כל אחד מאיתנו פועל בעולם מחמשה מצבי -אגו.
מצב האגו של הילד הוא הפגיע ביותר באישיותו של האדם, ומתפתח בילדות המוקדמת. הילד מאמץ מסרים שהוא מקבל מההורה (ההורה האמיתי) ומנסיבות חייו כילד, והדבר משפיע עליו בשלושה אופנים:
- איזה סוג של מצבי אגו יהיו דומיננטיים יותר באניגרם שלו?
- איך הוא יתרגם את הניסיון שלו בעולם (אני בסדר-אתה בסדר, אני לא בסדר- אתה בסדר, אני בסדר- ואתה לא בסדר, אני לא בסדר ואתה לא בסדר). זה מתפתח לשלושה תפקידים עיקריים שהילד יפתח: קורבן, מושיע או מאשים.
- איזה תסריט חיים הוא יפתח וישאף להגשים במהלך חייו.
בהמשך חייו, הילד גם ישאיל תפקידים ויתאים תסריטים מתוך אגדות (וזה שקורא/מספר לו את הסיפור, והמסרים הלא מודעים שהוא/היא מעביר לו משפיעים רבות על התסריט שהילד יפתח.)
בגיל ההתבגרות הילד יתחיל לפגוש יותר אנשים ויחפש את אלה שישחקו את התפקידים שהתסריט שלו דורש. הוא ישכתב את התסריט שלו כדי להתחשב בסביבתו החדשה. העלילה הבסיסית נשארת זהה אבל הפעולות קצת שונות.
כמעט לכל תסריט יש תפקידים עבור ה"טובים" וה"רעים", המנצחים-(נסיכות) והמפסידים-(צפרדעים). מטרת התסריט היא להפוך צפרדעים לנסיכות.
כששני אנשים נפגשים, מעורבים שישה מצבי אגו ותשע עסקאות אפשריות. עסקה היא אינטראקציה, הנמסרת ממצב אגו של אדם א' למצב אגו של אדם ב' (באופן לא מודע) ואת התגובה החוזרת מאדם ב' לאדם א'.
ברן מבחין בין "עסקאות" שעשויות להיות חיוביות (משלימות), כמו מסר מאדם א' במצב- אגו -הורי שנמסר לאדם ב' במצב-אגו -הורי, והתשובה החוזרת גם היא נמסרת ממצב אגו הורי של אדם ב' למצב אגו הורי של אדם א' .
אבל התקשורת יכולה להיות מופרת כאשר למשל אדם א' מוסר ממצב האגו הבוגר שלו, למצב האגו הבוגר של אדם ב', אבל אדם ב' משיב ממצב האגו ההורי שלו למצב האגו הילדי של שותפו (עסקה צולבת
דוגמה לעסקה משלימה בין שני סטודנטים בוגרים שמקיימים ביניהם אינטראקציה ממצבי אגו -ילדי-מרדן, אצל שניהם:
סטודנט א': אוף זה כל כך משעמם
סטודנט ב': כן, בוא נסתלק מכאן, המורה לא ישים לב…
דוגמה לעסקה צולבת בין בעל ואישה:
בעל שולח מסר ממצב אגו בוגר למצב אגו בוגר: ראית את העניבה האדומה שלי?
אישה מגיבה ממצב -הורי-שתלטן למצב ילדי: הגיע הזמן שתסדר את הבגדים שלך!
כפסיכודרמטיסטית אני מתבוננת בגיבור הדרמה ומנסה להעריך (לפי טון הדיבור, אוצר המילים שהוא משתמש בו וכו') מאיזה מצב-אגו הוא פועל?
לדוגמה: אם הוא משתמש במילים "אתה צריך" או "אתה אף פעם" או "תמיד" אשאל אותו מיד "מי אמר לך את זה"? או "מתי שמעת את זה"?
אלו הם ביטויים שמאפיינים מצב האגו-הורי-שתלטן, וככל הנראה יצביעו על הכיוון שבו צריך להתרחש ריפוי כלשהו. אני אנסה למצוא רמזים לתסריט שלו: "את מי הוא שם כ"איש הרע" ואת מי "כבחור הטוב". אני אצפה ואנסה לבחון האם הוא לוקח את תפקיד הקורבן, המושיע או המאשים, ואשתמש בהתבוננות שלי, בהצהרות כפיל כדי לתמוך בגיבור ולעזור לו להשיג תובנה.
אם אבחין שיש מצב אגו דומיננטי בפעולתו, בתפקיד שהוא מציג בדרמה, אנסה למתן אותו על ידי ככך שאבקש מחברי הקבוצה להציע תגובות מעמדת הכפיל.
לפעמים, אני גם אוציא את הגיבור מחוץ לסצנה לעמדת-ראי ואבקש ממנו לצפות בפעולה, ובדרך כלל הוא יוכל לזהות בעצמו מאיזה מצב אגו הוא הגיב (כילד, כקורבן וכו') ואם הוא ירצה לנסות תפקיד חדש, אציע לו לקחת תפקיד.
הידע שלי ב -TA יעזור לי לחפש את הילד הפצוע בתוך הגיבור, וידריך אותי לעזור לו לחקור מה היה המסר שהוא הגדיר כילד שבנה את התסריט שלו. ברגע שאנחנו מכירים את התסריט יש הזדמנות לעבוד על תסריט חדש בצורה של מציאות מועדפת.