בלוג

שתפו

תמר פלג

כתיבה- כשהייתי קטנה אהבתי מאד ספרים והחלטתי שכשאהיה גדולה אהיה סופרת. עד היום אני שומרת את מחברת הסיפורים הראשונה שלי שפתחתי בכתה ב'… מאז זרמו מים רבים בנהר החיים הפתלתל שלי, וכיום, מלבד הכתיבה הקבועה ב"יומן הבקר" שלי,  אני כותבת בקביעות בנושאים הקשורים לפרשות השבוע ממבט פסיכו-רוחני, ובנושאים הקשורים למערכות יחסים ומעלה לפייסבוק, לבלוג, לאסופות סיפורים דיגיטליות ולאחרונה מקדמת כתיבת ספר,החלום קורם עור וגידים..

נשארים מעודכנים

שווה קריאה

האם את אוהבת לכתוב?  האם היה לך יומן כשהיית קטנה?

יש מספר סוגים של כתיבה. יש כתיבת בדפי בקר, שהיא כתיבה חופשית אסוציאטיבית, שלרוב לא חוזרים אליה, מטרתה של כתיבה כזו לפרוק מהלב מחשבות שהתאספו ולהתחיל את הבקר משוחררת.

יש כתיבה ביומן שהיא סוג של אימון עצמי, זה לא רק לפרוק מהלב אלא לחזור אל הדברים שכתבת ולנסות לגלות דפוסים שחוזרים, לשאול את עצמך שאלות על מה שכתבת ולעשות עם זה משהו.

יש סוגי כתיבה נוספים כגון: כתיבה ספרותית, כתיבה ביוגרפית של קורות חיים, כתיבה שיווקית שמנסה לקדם שיווק של מוצר או שירות, והרבה אנשים כותבים היום ברשתות חברתיות אבל הרבה פעמים מרגישים די לבד. שיחררנו פוסט ואז-  מתחילות התהיות:  האם קראו אותי? האם הבינו אותי? האם הוא הגיע לעיניים שרציתי שיקראו אותו? והאם בכלל הגיבו לי?

אני רוצה להציג לך כתיבה מסוג אחר שנקראת כתיבה רפלקטיבית, כתיבה שיכולה להיות כלי לריפוי וגילוי.

כתיבה רפלקטיבית כשמה כן היא, מעוררת בכותב שיקופים למצבי חיים אישיים, מניעה בתוכו מקומות שהיו קפואים או ש"נשכחו", מעלה אותם למודעות בדרך יצירתית ומוגנת, והיא נעזרת בדמויות מסיפור ובשאלות מכוונות של המנחה.

זוהי כתיבה שמתחילה ביצירת הזדהות עם מצבים בחיי הדמויות בסיפור, ואז באמצעות שאלות ממוקדות את מקבלת שיקוף למצבים דומים בחייך ומתחילה לכתוב עליהם, ובתהליך הכתיבה  את מנהלת שיחת עומק עם עצמך ולא עם קהל אנונימי, את מביאה את הפוקוס שלך פנימה ולא החוצה, את מצליחה עצור את האוטומט.

לכתיבה הזו יש לה ערך מרפא. יש לה כוח לחבר אותנו למקומות שהיו סגורים בתוכנו והסתתרו מהמודעות. בזמן הכתיבה אנחנו מרוכזים בסיטואציה שהסיפור זימן לנו, בדילמות של הדמות בסיפור ולא בעצמינו , זו כתיבה שעוקפת את השכל וההיגיון, ואז הלא -מודע שלנו מתחיל לשחרר הגנות, כי הרי מדובר בסיפור ולא בנו.

כשאנו כותבים בתפקיד הדמות בסיפור, קול חדש מגיע מהפנימיות שלנו ומגלה לנו משהו גם על עצמנו. משהו שהיה נעלם בתוכנו ניעור לחיים ומקבל בהירות ואנחנו יכולים לחפש את נקודות החיבור שמתקיימות בין מה שכתבנו לבין סיפורי חיינו ושם מגיעות התובנות.

 

זה אחד הכלים האהובים עלי וכמה שהוא פשוט, גם אני נעזרת בו ואני מצליחה להתחבר באמצעותו למקומות במעמקי נפשי מבלי לברוח, לגלות דברים על עצמי שהסתתרו מעיני, והתבוננות בהם ממקום חדש ויצירתי עוזרת לי לעלות לקומה הבאה במודעות שלי.

כמו רובנו גם אני בוחרת לראות בעצמי דברים שמחמיאים לי, ודרך כתיבה רפלקטיבית אני מצליחה לגעת גם במקומות פחות מחמיאים, לקבל אותם ולזכות בתובנות משמעותיות.

אנשים שאני מנחה מדווחים על טרנספורמציה בחיים שלהם בזכות עבודה שהם עושים עם הכלי הפשוט הזה. התוצאה היא הקשבה לתשובות שנמצאות בתוכך, התבוננות מעמיקה לתוך עצמך שמגבירה את המודעות ומאיצה תהליכי ריפוי וצמיחה אישית.

את מאמינה שכל התשובות נמצאות בתוכך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *