השבוע אנו חוגגים את טו-בשבט.

מה הקשר בין טו' בשבט לפרשת השבוע?

הפרשה מספרת לנו שאחרי הנס שהתרחש לנגד עיניהם ותחת רגליהם, כשהים הפך ליבשה,

אחרי שצפו  באויביהם טובעים לאחר שהמים כיסו מחדש את השביל שצעדו עליו בבטחה והם הגיעו בשלום לצד השני,

אחרי שירת ההודיה הגדולה על הנס וההצלה שהסבל מאחוריהם ופניהם אל עתיד חופשי-

הם נפלו שוב לדפוס המוכר והמשעבד של לראות את החסר.

כשאדם רעב, צמא, עייף, הבקרות שלו נחלשות והוא נופל לדפוסים רגרסיביים, וכשאדם מתמקד בחסר גם המים הכי מתוקים יהיו מרים בפיו.

האם זה מה שקרה לבני ישראל?

הם מתלוננים על המים המרים ולאלוהים יש רעיון איך להמתיק אותם: לזרוק למים המרים-עץ.

אולי אלוהים מנסה פה להעביר מסר סימבולי (רלוונטי גם עבורנו):

אם אתם רוצים שהמים יהיו מתוקים, תתחברו ל"עץ" שלכם, תתחברו לשורשים שלכם, למהות שלכם, לטבעי, למי שאתם במקור,(עם חופשי בצלם אלוהים)

ומהנקודה הזו של חיבור לשורש הדברים, המציאות תהיה מתוקה.

מה יאפשר לך להתחבר ל"עץ" ולשורשים שלך, להתחבר למתיקות שבשורש הדברים?

מהם הדברים שעוזרים לך לצמוח?

מהו הדבר שנבט בך ושהיית רוצה להצמיח ולחזק השנה?

הצילום של Ayelet Oved