סוציומטריה של שמש התפקידים

מוקדש לזכרה של אן הייל, MA,TEP, שלימדה אותי סוציומטריה באהבה.

רקע תיאורטי: סוציומטריה

מדע הסוציומטריה נוסד ע״י י.ל. מורנו ומהווה תשתית לפסיכודרמה שפותחה מאוחר יותר.

תרגילים סוציומטריים מאפשרים לנו למדוד את יחסי הקירבה והמרחק בין מצב מצוי למצב רצוי, כדי לשקף לנו מציאות סמויה מהעין. להציג בפנינו מעין שיקוף רנטגן של דברים שנמצאים מאחור ומשפיע על הבחירות שלנו.

נהוג להשתמש בתרגילים סוציומטריים בקבוצות שבן התרגילים נעשים בפעולה במרחב, ויש גם תרגילים שנעשים באמצעות עט ונייר (כגון: האטום-החברתי).

אולם יש גם תרגילים סוציומטריים שהפרט יכול לעשות אותם באופן עצמאי או בלווי של   מאמן או מטפל ולזכות תוך זמן קצר בתובנות מרחיקות לכת.

כזה הוא התרגיל הסוציומטרי של "שמש התפקידים" שיצרתי במהלך תקופת הקורונה.

לפני שאעבור לתיאור התרגיל  אני רוצה לומר כמה מילים על תיאורית-התפקיד:

The Self emerges from the roles we take

העצמי שלנו מתפתח מהתפקידים שאנו לוקחים בחיינו, אמר ד"ר י.ל.מורנו.

במילים פשוטות: התפקידים שאנו ממלאים בחיינו עוזרים לעצמי שלנו להתפתח ולהתרחב. ככל שאנו מאפשרים ליותר תפקידים להתגלם על במת חיינו ככה העצמי שלנו גדל ומתרחב.

תפקיד הוגדר ע"י מורנו כצורה המוחשית שהעצמי מתגלם בו ויש לו מרכיבים סומטיים, פסיכודרמטיים וחברתיים. בתפיסה הפילוסופית של יעקב לוי מורנו מייסד הפסיכודרמה התפקידים השונים שלנו נלמדים מרגע הולדתנו וכל תפקיד נלמד ומתפתח בהקשר של מערכת יחסים עם הסביבה. זהו תהליך התפתחותי מלידה ועד בגרות כאשר בכל שלב בתהליך האדם לומד מערך- תפקידים, ותפקידים אלו מסייעים בפיתוח ובניית תחושת העצמי. הדחף להתפתח, לצמוח ולגדול מניע אותנו כל החיים, בין שבמודע או שלא.

מי מאיתנו לא מרגישה את הכמיהה להיות הגרסה הטובה היותר של עצמה, לעלות לקומה הבאה במודעות שלה?

תקופת הקורונה והסגרים הביאו רבות מאיתנו למקומות חדשים במסע הפנימי שלנו, הניעו אותנו לבחון מחדש מערכות יחסים, בחירות שעשינו ובכלל זה בעיסוק שלנו, אילצה אותנו להתמודד עם אתגרים ולחשוב "ומה הלאה"?

רקע אישי: מה הביא אותי ליצור את התרגיל

את התרגיל של "שמש התפקידים" יצרתי באופן ספונטאני במהלך הגל הראשון של הקורונה. התעכבתי לחקור עם עצמי  אילו מהתפקידים בחיי "שקעו" במהלך התקופה, ואילו "זרחו" כדי לאפשר לי להרגיש יותר אופטימית בתקופה המאתגרת הזאת.

בחקירה הזו נעזרתי במודל פשוט ששרטטתי  על דף:

ציירתי "שמש" הוצאתי ממנה קרניים צהובות ורשמתי את כל שמות כל התפקידים בחיי ואחר כך הוצאתי קרניים בצבע שונה לתפקידים חדשים שהתעוררו וצמחו במהלך תקופת הקורונה וקרניים בצבע אחר לתפקיד שאני מזהה שמבקש להתממש בחיי.

בשלב הבא חילקתי את התפקידים לקטגוריות: לפי צבעים כפי שתראו בתרשים הבא:

זה נתן לי "מפה" ברורה של התייחסות , סוג של "שיקוף" רנטגן שאפשר לי לזהות תהליך שהתחולל בי, לשאול את עצמי שאלות  כגון: האם אני מרוצה ממה שקורה? האם יש תפקיד באופק שמחכה לי ואם כן מה מונע ממני להגשים אותו? אילו תפקידים אני אוהבת יותר ואילו פחות? לאילו מהתפקידים ש"שקעו" אני מתגעגעת ומה עלי לעשות כדי להחיות אותם? וכד'.

סוג זה של שאלות יכול בהחלט להוות חימום לפעילות פסיכודרמטית עם יחיד או קבוצה.

זה היה המודל הראשון של "שמש התפקידים" שיצרתי.

במהלך הזמן , בעקבות המטאפורה של השמש המשכתי לפתח את המודל והוספתי את הכיוונים של מזרח: השמש זורחת=תפקידים חדשים שעלו, ומערב: השמש שוקעת- תפקידים ש"שקעו"

 

כשהוצע לי להנחות מפגש של קולגות בפסיכודרמה מרחבי העולם ב"טלה-קפה" בזום, החלטתי להציג את המודל והוא התקבל בהתלהבות רבה. עמיתי העלו רעיונות איך לעשות קונקרטיזציה למודל ו"להוריד" אותו מהנייר לבמת הפסיכודרמה.

השרטוט מאפשר לבחון איפה מתקיים  פער בין הרצוי למצוי והפער הזה מהווה שדה לחקירה פסיכודרמטית.

בתום הערב נשארתי לסיעור מוחות עם מי שהזמים אותי להנחות את הערב, Mark Wentworth

מרק אהב  מאד את המודל והציע, בהמשך למטאפורה של השמש הזורחת והשמש השוקעת, ולהציב את קו האמצע  12:00 של "צהריי היום", כסמל לתפקיד שמוביל אותך עכשיו בחייך. התלהבתי מהרעיון ומייד הוספתי את כיוון "צפון" ואז הרגשתי שמתבקש שאוסיף גם את ה"דרום", וקבעתי אותו כמקום בו אפשר לרשום את התפקידים שאני מרגישה שחוקה בהם (מה שבעגה הפסיכודרמטית נקרא Role fatigue)

 

חשוב לעשות את ההבחנה בין תפקיד ששקע לתפקיד שנשחק:

תפקיד ששקע יכול להיות מושפע ממציאות חיצונית (לדוגמא : אינני יכולה להנחות עכשיו קבוצה -חיה בגלל המצב, וכרגע אני נאלצת להיות יצירתית ולהנחות בזום, אבל את התפקיד ששקע אוכל להחזיר ולהפוך לתפקיד מוביל כשדברים ישתנו, שקיעתו של התפקיד אינה בהכרח מרמזת על חוסר העניין שלי בו.

תפקיד שנשחקתי בו- זה תפקיד שעייפתי מלמלא אותו. שאני זקוק לחופש ממנו ואולי לשחרר ממנו אחיזה לתמיד.

ההנחיות לתרגיל  סוציומטריה של שמש התפקידים:

זה תרגיל פשוט ועם זאת עמוק, שכל אדם יכול לעשות לבד עם עצמו, כדי לקבל "שיקוף" של מערך התפקידים שלו , באופן שיראה באופן מוחשי מה קיים, מה מבקש להשתחרר ומה מבקש להתגלות בחייו.

את התרגיל הזה ניתן לעשות עם קבוצות וגם עם יחידים. יש לזה בהחלט עוצמה כפולה כשמורידים אותו מהנייר אל הבמה בפעולה, אבל יוצאים נשכרים גם מלעשות אותו על הנייר באופן עצמי. זה בהחלט מפיל אסימונים ובתהליך מהיר וקצר מזכה בתובנות.

(ההנחיות ניתנות בלשון נקבה לשם נוחיות ומיועדות לשני המינים)

שלב א:

חשבי על כל התפקידים שאת ממלאה בחייך וערכי רשימה.

לדוגמא: אמא, בת זוג, אחות, בת, בעלת עסק/עובדת , מנהלת משק בית, מאהבת, חברה טובה, שכנה, ככל שיותר מפורט.

קחי נייר חלק וצבע-עיפרון צהוב וציירי במרכזו עיגול. בתוכו רשמי בצבע בולט "אני".

כשתסיימי את הרשימה הוציאי מהעיגול "קרניים", וליד כל "קרן" רשמי את אחד התפקידים מהרשימה.

הביטי ב"שמש" שלך. האם היא מליאה? האם היא דלילה?

האם יש תפקיד שהיית רוצה לקחת ממנו חופש ? (Role Fatigue)

האם יש תפקידים ש"נעלמו" מהחיים שלך? (למשל אני כבר לא יכולה לרשום "בת" בתרשים שלי כי שני הורי כבר נפטרו).

האם יש בה מקום לתפקיד נוסף בחייך? חשבי אם יש איזה תפקיד נוסף שמחכה לך, שלא קיבל הכרה או הגשמה במציאות שלך, שהיית רוצה להביא לביטוי.

האם את יכולה לזהות את התפקיד שהוא התפקיד המוביל בחייך?

שלב ב:

(אפשר לעשות קיצור דרך ולהתחיל עם השלב הזה ישר לאחר רשימת התפקידים, אבל אני מצאתי ששלב א' עוזר בקבלת תמונה כללית ומעודד חשיבה ספונטנית ורישום של כל מערך התפקידים לפני עבודת המיון שמתחילה עכשיו).

ציירי (שוב) עיגול צהוב במרכז הדף וכתבי בתוכו "אני"

בארבעת הקצוות של הדף הוסיפי  אות המסמלת את הכיוונים: צפון, דרום, מזרח, מערב

לצד מערב (לשם שוקעת השמש) ציירי מספר קרניים כמספר התפקידים שאת מזהה ש"שקעו" בחייך (בתקופה האחרונה) – הכוונה לתפקידים שייתכן והם עדיין פעילים אבל מופחת באופן משמעותי  מאשר בשנה החולפת. רשמי את שמם.

לצד מזרח (שם זורחת השמש) ציירי מספר קרניים כמספר התפקידים שאת מזהה שעלו בתקופה האחרונה על במת חייך. כתבי את שמם

לצד דרום הוציאי קרניים כמספר התפקידים שאת מרגישה בהם "שחוקה" , עייפה, שהיית רוצה לוותר עליהם. צייני אותם בשם

לצד צפון הוציאי קרניים כמספר התפקידים שאת מרגישה שהם (הוא) התפקיד/ים המוביל/ים עכשיו בחייך. צייני בשם.

ולבסוף, הוציאי מהשמש קרן נוספת (אפשר יותר מאחת) בצבע אחר (לא צהב) ובו רשמי לצד מזרח  את שם התפקיד שעדיין מחכה לך.

שלב ג:

זה הזמן לעשות עם עצמך (או בקבוצת הפסיכודרמה) בירורים נוספים:

התבונני בציור ועשי את הדברים הבאים:

• דרגי ליד כל תפקיד את מידת שביעות הרצון הנוכחית שלך (כאן ועכשיו) מכל תפקיד ( כאשר 1 מסמן "פחות/לא  מרוצה"  5 מסמן "מרוצה מאד")
• . חשבי מה את יכולה לעשות כדי להשיג או לקדם את שביעות הרצון? מה מונע ממך?
• התמקדי בתפקיד שהיית רוצה לפתח. למה את זקוקה בכדי להגשים אותו? האם יש משהו שמנע ממך מלהגשים אותו עכשיו?

שאלות אלו ודומות יאפשרו לך לזהות  איפה את רוצה "לגדול" ולהתפתח.

תוצאות הבדיקה של קבוצה אחת:

הקבוצה שהנחיתי בתרגיל הייתה מורכבת בעיקר מפסיכודרמטיסטים מרחבי העולם. הייתי סקרנית לראות אילו תוצאות תתקבלנה בקבוצה ויותר מכך סיקרן אותי לדעת האם יהיה קונצנזוס בעקבות הקורונה? האם יהיו תפקידים שיחזרו על עצמם אצל כל המשתתפים?

אלה היו התוצאות הקבוצתיות שהתקבלו:

כיוון מערב (תפקידים ששקעו): מטייל, חבר דירקטוריון, חוקר שותף, מנחה, יועץ, מאמן מערכתי,

כוון מזרח (תפקידים חדשים שעלו באופק בעקבות התקופה): מנטור שמשתף מניסיונו, פעיל יותר באופן בינלאומי בזום, מנחה קבוצה בזום (x3), סופרת, בעל,

כיוון דרום (תפקידים שנשחקו): שופט ביקורתי, אדם מבודד, משווק בפייסבוק, "בעל היסטורי".

לסיכום:

התרגיל הזה נוצר בתקופת הקורונה מתוך מוטיבציה לאפשר לעצמי לקבל פרספקטיבה רחבה, להתמקד במה הרווחתי בתקופה הזו ולא רק מה הפסדתי, בהקשר של תפקידים בחיי.  אבל התרגיל יכול לתרום ולהעשיר את המשתמש בו בכל תקופה ובמיוחד בתקופות מעבר:  מעבר משנה לשנה, ומעברי חיים אחרים.  לי הוא עזר מאד לפתח אופטימיות בתקופה מאתגרת, ואני אשמח אם תשתפו אותי בניסיון שלכם עם התרגיל.