אמת בתחפושת:
״סבתא, למה יש לך…״ שואלת כיפה אדומה ובידה סל מזון שהביאה לסבתה החולה את הזאב המחופש השוכב במיטת סבתה, משמתעורר חשדה.
בפרשת תולדות מופיע המוטיב הזה בהיפוך תפקידים:
כשיעקב המחופש לעשיו האדמוני והשעיר ניגש לאביו יצחק השוכב במיטתו ,
ממטיר עליו האב העיוור את השאלות הבאות( בראשית כ״ז 18 ואילך):
וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאׇכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרְכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנ֔וֹ מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהֹוָ֥ה …
יֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃
וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃
וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃
וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃
וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃
כווַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃
כזוַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ …
עם כל כך הרבה חשדות , עם כל כך הרבה שאלות, האמנם יצחק לא ידע שיעקב הוא הניצב לפניו?
ואולי התאים לו שרבקה ״סובבה״ את המציאות כך שיעקב יקבל את הברכה והוא יישאר ה״קרבן״ ?
אולי דפוס הקרבן הנכנע לגורלו ללא אומר טבוע בו מאז העקידה?
אולי גם הוא ידע שיעקב, יושב האוהלים, הוא ממשיך דרכו וזה שאמור לקבל את ברכת הבכורה ולא עשיו הבן האהוב עליו?
רבקה אגב, שלא כמו אמא של כפה אדומה ששולחת אותה ליער שורץ זאבים, מוודאה שה״זאב״ לא בשטח, אבל שולחת את בנה האהוב למשימה קשה ומסוכנת שעליה עוד ישלם מחיר שנים רבות אחר כך.
בסדנת ביבליודרמה שהנחיתי אמש חקרנו את ההתנהגות של יעקב בסיטואציה הקשה הזאת ומצאנו שיעקב התנהג כקרבן למציאות שהתוותה אימו רבקה:
תגובתו אליה( אולי ימושני אבי והייתי בעיניו המתעתע) מעידה כאלף עדים על ההסתייגות שלו מלבצע את תכניתה, אבל הבן האהוב על אמא מתקשה לסרב לה ולאבד את אהבתה, וניגש לאביו בתחפושת אחיו לקבל ברכה ואהבה שאינה מיועדת לו ושהוא כה כמה אליה.
האם קרה לכם פעם שהייתם צריכים להעמיד פנים ,להתנהג באופן שאינו בהלימה עם האמת שלכם, כדי לזכות באהבה?
האם זכור לכם מקרה שבו חששתם לומר ״לא״ לדמות משמעותית כדי לא לאבד את אהבתה אליכם / לאכזב ?
מתוך החוויה הזאת שבו וכתבו מכתב ליעקב.