על המשמעות המיסטית של שמחת בית השואבה הקשורה לסוכות
חג סוכות הוא אחד האהובים עלי מאז ילדותי, ואני נזכרת בערגה ב"בית הקטן" והארעי שסבא שלי הקרוי בפינו זיידע, היה בונה מקרשים כמאמר השיר: "פטיש מסמר ניקח מהר, סוכה לבנות בנים בנות". אין מראה מרנין לב יותר מלראות את הסוכות שצצות כפטריות אחר הגשם ברחובות ובבתים. זה מחזיר אותי לילדות ומעלה לי חיוך על הלב.
מלבד לבנות סוכה ולברך על ארבעת המינים , חג סוכות שנקרא גם חג אסיף בפן החקלאי שלו, מזמין אותנו לעבודה פנימית של בחינת ה"תוצרת" ש"אספנו " השנה, מעין ספירת מלאי של העשייה שלנו ומה גידלנו השנה, וזו נקודת פתיחה נהדרת לתכנן מה נרצה "לזרוע" השנה ולאסוף בסוכות הבא.
אבל יש פן נוסף לחג הסוכות שנדמה לי שקצת נשתכח וזה הפן של "שמחת בית השואבה".
בספרו "חגיגה" מתאר אוהד אזרחי את המנהג :" בחג סוכות היו יורדים הכוהנים אל המעיינות שבמזרחו, שואבים מי תהום ומעלים אותם למקדש בצלוחית של זהב כדי לנסחם על גבי המזבח. "
הטקס היה מלווה בשמחה גדולה-שמחת בית השואבה". על מה השמחה הגדולה הזו?
על פי המחשבה המיסטית , כותב אזרחי, מי התהום= "המים התחתונים"= מים שבאים מלמטה, מסמלים את החיות הנקבית בבריאה ובאלוהות, בניגוד למי הגשם שמסמלים את חיות הזכרית ="מים עליונים"= מים שבאים מלמעלה". כשהמים העליונים והמים התחתונים מתחברים- נוצר זיווג קוסמי וזה היה הדבר שהמיסטיקנים ביקשו לחולל בין התודעה הנשית והגברית, בין האלוהות הטרנסצנדנטית המרוחקת, לאלוהות האימננטית הנשית המכונה "שכינה". (השוכנת בתוכנו)
ומה אנחנו יכולים לעשות היום כדי "להעלות את מי התהום" שלנו, את החיות הנשית המודחקת לרוב אל תהומות הנפש ולפתח את התודעה שלנו? איך אנו יכולות ליצור "זיווג" בין תודעה נשית לגברית? בין מוח ימין למוח שמאל, בין חשיבה אנליטית לרגש ויצירה, בין המודע-ללא-מודע?
עם פרוס השנה החדשה אני מציעה סדנה תהליכית חדשה בשם "להביא את הקול הנשי לקדמת הבמה" שהיא למעשה סדנת פסיכודרמה עם סיפורי-נשים מקראיות (ביבליודרמה) שבה נעבוד עם הדמויות הנשיות שהטקסט המקראי הרבה פעמים השתיק ולא נתן להן קול.
כשנשאיל להן את קולנו ונצעד בנעליהן נעלה אותן מהתהום של מאחורי הקלעים למעלה- אל קידמת הבמה, נתבונן במתחולל בעומק נפשן -ונקבל מראה לתהליכים דומים בעצמנו, נעצים אותן ונתעצם איתן, נכיר את הארכיטיפים שהן מייצגות בתיאטרון הנפש הפנימי שלנו, ונלמד שפת סמלים חדשה לדבר עם הלא-מודע שלנו. כל זאת בדרך יצירתית ומרגשת, ובקבוצת נשים מכילה ותומכת.