קלפים הם דרך נהדרת לתקשר עם התת מודע. הבחירה הלא מודעת שלנו בקלף מסויים יכולה לגלות לנו דברים על עצמנו שלא ראינו/לא ידענו/ לא היינו בקשר איתם ולכוון אותנו לדיוק רב יותר עם עצמנו.
מסתבר שלא רק לקלפים יש את ה"כישרון" הזה. גם לסיפורים יש את היכולת לחבר אותנו לעצמנו בדרכים מפתיעות ולגלות לנו דברים על עצמנו שעוזרים לנו במסע ההתפתחות האישי והרוחני שלנו ומכוונים להתבוננות פנימה.
לסיפורים יש ותמיד היה כוח לעורר תהליכי טרנספורמציה. כשאדם שומע סיפור שהוא יכול לזהות בו את עצמו הוא מצליח לקבל:
- תובנות רלוונטיות לחייו שיעזרו לו לחולל שינוי מבוקש
- פרספקטיבה מבחוץ שהיא כל כך נחוצה לפעמים כדי לצאת מהסיפור של עצמו ולבחון דרכים חדשות כדי להביא תנועה למקום שהוא נתקע בו.
- "תסריט" לאיך אפשר אחרת.
י.ל. מורנו, מייסד הפסיכודרמה, טען שהעצמי שלנו מתרחב וגדל ככל שאנו מתנסים ביותר "תפקידים" בחיים. כלומר, שהתנסות בתפקידים מאפשרת למודעות שלנו להתפתח ואנו נעשים אנשים שפועלים בצורה יותר מודעת ,ומשוחררת משלטונו של הלא-מודע.
ישנם סוגים שונים של תפקידים:
תפקידים גופניים, תפקידים חברתיים ותפקידים פסיכודרמטיים שעליהם אני רוצה להתעכב.
לדוגמא:
תפקיד האמא (גם למי שטרם חוותה הריון ולידה בחייה)
תפקיד הבת (או הבן)
תפקיד הקורבן
תפקיד התוקפן
תפקיד הזקן החכם
תפקיד ה"רעה"
תפקיד הילדה הטובה
תפקיד ה"עובדת הסוציאלית", המצילה
ועוד ועוד.
ככל שאנו מתנסים ביותר תפקידים וסיטואציות בחיים, אנו מצליחים להיות במגע עם חלקים רבים יותר בעצמנו.
אלא שהחיים לא תמיד מזמנים לנו התנסות בכל רפרטואר התפקידים האפשריים, ולכן כשיש לנו הזדמנות "לשחק בכאילו",(כמו שילדים קטנים עושים בשלב החיברות שלהם כשהם משחקים בתפקיד של ה"גדולים") אז אנו זוכים לאימון לתפקיד שאחרת לא היינו יכולים להתנסות בו, ופועלים באופן משוחרר מהגנות, ספונטאני ויצירתי, וזוכים אגב כך להרחיב את המודעות שלנו העצמית שלנו.
ואיך זה קשור לסיפור?
כשאנו קוראים סיפור או רואים סרט, פעמים רבות אנו מרגישים משיכה חזקה (לפעמים זו רתיעה חזקה) אל דמות בסיפור, וזה יכול להיות בשבילנו תמרור שאולי כדאי לנו לעצור ולהתבונן:
מה קורה לנו? מה יש בדמות או בסיטואציה שמפעיל אותנו? מה זה יכול ללמד אותנו על עצמנו?
אבל ביננו, מי עוצר לעשות את זה? מעטים. אם בכלל.
החיים סוחפים אותנו אליהם בחזרה מהר מאד, וגם אם הבליחה בנו איזו מחשבה היא מתמסמסת.
בסדנת ביבליודרמה יש לך הזדמנות לעשות זאת בצורה מבוקרת, שיש בה שעשוע לצד עומק, משחקיות לצד הגות.
לכניסה לתפקיד של דמות בסיפור יש יכולת לקחת אותנו למעמקים של הסיפור וגם למעמקים של עצמנו, לעורר באופן עקיף דברים שאולי היו רדומים בך, לשמש לך מראה לנושאים שאולי רוצים לעלות ולקבל את תשומת ליבך ולעזור לך למצוא את החיבור בין הסיפור הקולקטיבי והסיפור האישי כדי לעשות צעד נוסף במסע ההתפתחות האישי והרוחני שלך.