אספר לך משל: מסופר על מתכון צלי בשר שהיה עובר מאם לבת במשפחה וההוראה שניתנה תמיד התחילה ב"קודם כל כל עלייך לחתוך את הבשר "ככה וככה" לפני שאת מכניסה אותו לסיר.
כשהגיע המתכון לצעירה ביותר במשפחה, היא לא היתה מוכנה להתספק בהוראה ושאלה:
מה הסיבה שצריך לחתוך קודם את הבשר רק "ככה וככה"?
אמה ענתה לה "אני לא יודעת ביתי, זה המתכון שאמא שלי העבירה לי."
הצעירה לא הסתפקה בתשובה בדקה וחקרה, ובסופו של דבר הגיעה לסבתא -רבתא שלה שסיפרה לה, שהסבתא שלה, המקור הראשון של המתכון, נאלצה לחתוך את הבשר "ככה וככה" כי לא היה לה סיר גדול ורק "ככה" הוא נכנס לסיר..
הדורות הבאים כבר קיבלו את המתכון כפי שהוא מבלי לשאול שאלות וכולם הקפידו קודם לבישול לחתוך את הבשר "ככה וככה".
ומה הנמשל?
הנמשל קשור לאופן שבו קוראים ומפרשים היום את סיפורי ספר הספרים.
יש מי שניצמד רק לפרשנות המסורתית של "כזה ראה וקדש" ויש כאלה שמעדיפים להרכיב משקפיים חדשות שמשקיפות על הסיפור בראייה עכשווית.
איפה את בעניין הזה?