אז מהי השיטה שאני עובדת איתה ואיך היא יכולה לעזור לך לחולל שינוי במערכות יחסים עם עצמך או עם אחרים משמעותיים בחייך?  

השיטה שאני עובדת איתה היא שיטה שפיתחתי ע"י מיזוג שלושה מקורות-ידע שלמדתי והתמחיתי בהם:

1. סיפרותראפיה – שיטה שפיתחה ד"ר דבורה קובבובי מהאוניברסיטה העברית בירושלים בסוף שנות ה70 ונשענת על הענף הרחב של הביבליותרפיה. ספרותרפיה שמה כמטרה קידום בריאות הנפש של תלמידים רגילים בכתות רגילות דרך שעורי ספרות. הדגש בשיטה זו הוא על מעקב אחרי סיטואציה אחת בחיי גיבור הסיפור, יצירת הזדהות איתו, הבנת המניעים להתנהגות, הקשבה להידהודים שעולים בנו בעקבות,והעלאתם בכתב. 
2. פסיכודרמה- שיטה שייסד ד"ר יעקב לוי מורנו לפני 100 שנה (1921) שבה אנשים מעלים לבמה סיטואציות מחייהם ובאמצעים דרמטיים בעזרת המנחה וחברי הקבוצה, מחיים אותם מחדש את אותן סיטואציות שבהם הם "קפאו" "נתקעו" או "למדו" ואימצו מחשבה או אמונה שמעכבת אותם היום מלהשיג את מה שהם רוצים, בעיקר במה שנוגע למערכות יחסים. המטרה של העבודה הפסיכודרמטית היא לעורר במשתתף את הספונטניות והיצירתיות שלו כך שיוכל למצוא דרכי תגובה חדשות למצבים ישנים ולהפעיל את מנגנון הריפוי העצמי הקיים בתוכו.
3. ביבליודרמה – שיטה שייסד ד"ר פיטר פיצלה מניו-יורק בשנות ה80, שמבוססת על עבודה פסיכודרמטית של סיפורים מקראיים, סוג של מדרש -חי ועכשווי. בביבליודרמה עובדים עם סיפור מקראי שמתחוללת בו דרמה אנושית, המשתתפים מוזמנים להיכנס לנעליים של דמות בסיפור ולהגיב לשאלות שהמנחה מציג לדמות בגוף ראשון כאילו הסיפור מתרחש כאן ועכשיו, וכך להעשיר את רקמת הסיפור ברובד הרגשי שהטקסט המקראי חסר אותה.  העבודה נעשית בצמוד לטקסט המקראי והמנחה בוחר לאילו קטעים הסיפור להתייחס.

במהלך 12 השנים האחרונות לעבודתי פיתחתי שיטה שיונקת משלוש השיטות הנ"ל ומשלבת אותן לכדי שיטה אחת: 

אני עובדת עם הסיפורים התנכיים, בעיקר עם סיפורי בראשית אבל אינני בהכרח עובדת בצמידות לסדר הפסוקים בסיפור (כמו בביליודרמה)  אלא בוחרת דמות ומעמיקה בה (כמו בספרותרפיה) ואני משלבת בתוך ההנחיה שלי תרגילי כתיבה שיש בכוחם לעורר נושאים שהיו רדומים בתוכנו ו"לחמם" אותנו לקראת פעילות פסיכודרמטית אישית. בנוסף חלק מהסדנאות שלי עובד עם הרמה הארכיטיפית של הסיפור, עם הסמלים שלו ופחות עם הנרטיב הגלוי. בתום סשן של ביבליודרמה (פסיכודרמה עם סיפור) מגיע סשן של פסיכודרמה אישית בעקבות מה שהתעורר עם אחד המשתתפים.

אנשים שואלים אותי הרבה פעמים-אבל למה עם סיפורי המקרא?

ועל כך אשיב בקצרה: כי סיפורי ספר הספרים וספר בראשית בפרט הם המקור והשורש מהם צמחנו, לא בכדי הם נקראים סיפורי ראשית האנושות, וכל התימות, הנושאים, האתגרים שאנו חווים כיום במערכות יחסים בחיינו (אהבה נכזבת, גירוש ודחייה, העדפות במשפחה, קנאת אחים, ועוד) התחילו כבר אז, בסיפורי ראשית האנושות, אנו מחווטים אליהם בDNA התרבותי שלנו, והדמויות בסיפורים הם ייצוגים פנימיים שחיים בתיאטרון הנפש הפנימי שלנו.

זה מדהים לגלות כל פעם מחדש איך אנשים ששנים לא קראו את הסיפורים הללו מתחברים בעוצמה לנושאים שהסיפור מעורר.

 וכשאנו עובדים עם סיפורי המקור אנו מביאים ריפוי דו-כיווני, לא רק לנושאים רדומים בתוכנו אלא גם לתימות אוניברסליות בסיפור, ואנחנו מתמירים אנרגיות שהיו תקועות דורי דורות ומביאים לריפוי רב-דורי. 

יתר על כן, כשאנשים מגיעים לסדנת ביבליודרמה כדי להעשיר את עצמם ולחוות חוויה דרך סיפור, הם זוכים ברווח משני באפשרות לעבוד על מערכות יחסים בחייהם שאולי אחרת לא היו מגיעים עבורם לטיפול, מרחיבים את המודעות שלהם וזוכים באימון שמונע להגיע למצבי אין-מוצא במערכות יחסים בחייהם. והתהליך העמוק מתממש דרך משחק שמלווה בהמון FUN .

לפוסט בעמוד הפייסבוק שלי לחצו כאן