אני פה רק בגלל שאשתי סחבה אותי, הוא חייך חושף טור שיניים לבנות ועיניים שובבות.

היא נתנה בו מבט ואמרה, אבל לא הכרחתי אותך, והוא הוסיף ואמר, נכון, אני באתי כי אני רוצה להכיר קצת יותר מקרוב את סיפורי ספר בראשית, מאד מסקרן אותי לשמוע איך הכל התחיל..

באותו סשן של הקבוצה שהנחתי עבדנו על הסיפור של עשיו ויעקב ועל הדינמיקה המשפחתית הבעייתית במשפחה:  "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו-ורבקה אוהבת את יעקב"

בחרתי לעבוד על הסצינה שבה רבקה האם מנצלת את ההזדמנות שבנה הבכור עשיו יצא לצייד והיא מורה ליעקב הצעיר להביא לה גדי מהצאן כדי שתכין מטעמים ליצחק אביו העיוור, שהוא יגיש לו כשהוא מתחזה לעשיו על מנת לקבל את ברכת הבכורה.

שאלתי מי מתנדב להיכנס לתפקיד של יעקב.

חיים התנדב ואני הדרכתי אותו:

אמא רבקה מורה לך לעשות כדבריה, שים לב למה עולה אצלך במהלך הסצינה,בזמן שהיא מבקשת ממך ומורה לך מה לעשות.

אקשן.

חיים קפא. שאלתי אותו:  יעקב, מה עובר לך בראש?

הוא  לא הצליח להוציא משפט. מממ.. ללל..

עלתה לי איזו הברקה ואמרתי לו : 

אני רואה שקשה לך לדבר לפני אמא שלך. הוצאתי אותה מהסצינה ואמרתי לו:

היא לא פה!  היא לא שומעת. 

בוא ספר לנו–  מה קורה? מה המילים שאתה לא מסוגל לומר לה?

ואז חיים, בתפקיד יעקב,  אמר : 

אבל אמא אני לא רוצה לעשות את זה!

(ועכשיו לשתוק ולחכות כמה שניות.)

אבל אני לא מסוגל  להגיד לך "לא"! 

 (ושוב לשתוק!) 

ופה התחיל מונולוג של חיים ,כשהוא בכלל  בתפקיד יעקב עכשיו, שחשף דרך השיחה עם רבקה, משהו שהכביד עליו. 

ולקראת סוף המונולוג שלו שאלתי אותו עוד שאלה: 

 איזו סיטואציה בחיים שלך זה הזכיר לך?

ועלה פה סיפור על אישו לא גמור מול אח שלו.  על ההרגשה שלו שהוא היה כבול לאהבה של אמא שהעדיפה אותו על פני אחיו וזה עלה לו במחיר היחסים עם אחיו. 

בהמשך הסדנה עבדנו על הסיפור האישי של חיים באופן פסיכודרמטי והוא בחר להביא אל הכיסא הריק את אמא שלו  (שכבר לא היתה בחיים) וגם אחיו, ולומר להם  את המילים שלא נאמרו.

מפאת אתיקה מקצועית וקוצר זמן לא איכנס לפרטים.

אני אספר לכם,  שלימים שפגשתי את חיים שוב, ואפילו יש לי את העדות שלו מצולמת בסרטון וידאו, שתמיד נורא מרגשת אותי. 

הוא אמר לי: תמר, אני רוצה לומר לך תודה. בעקבות הסדנה והעבודה מול הכיסא הריק,

 נפתח משהו. הרמתי טלפון לאח שלי משהו שם השתחרר וכל זאת בעקבות הסדנה.