על האפקט שיש לתהליך הכתיבה
כשהייתי נערה, נהגתי להשאיר פתקי אהבה כי היה לי קל יותר לכתוב אותם מאשר לומר אותם. גם כשרציתי לנהל שיחה מאתגרת, למשל עם אמא שלי, העדפתי לדבר איתה באמצעות כתיבה, ככה יכולתי להיות בטוחה שהיא לא תפסיק אותי באמצע ושתקרא עד הסוף מה שהיה לי לומר לה. אלו רק מעט דוגמאות שבטח גם את יכולה […]
על החיים ועל המוות
תהומות הפחד ופסגות התקווה ואני נעה ביניהם בקצב דפיקות-הלב, מותשת. כשאני רואה את הכלבה שלי, נלה, מתעוררת בבקר שמחה וחיונית ולמרות נשימתה הכבדה, רוצה לשחק בכדור, לרוץ בים, ללכת לטיולים ארוכים בחורש, אני מתמלאת תקווה. אולי זה לא סופני. אולי היא תצא מזה וניזכר בזה כאילו היה רק חלום רע. אבל כשמגיע הלילה והיא נכנסת […]
לגשת אל הערפל-הקדמה
לגשת אל הערפל-הקדמה לספר פתח דבר סיפורי המקרא, ובעיקר סיפורי ספר בראשית, הם המקור והשורש שלנו. האתגרים שאנו נפגשים איתם כיום – אלימות במשפחה, אהבה נכזבת, גירוש ודחייה, הילד המועדף, קינאה, תחרות, תקשורת מאתגרת – כולם מופיעים כבר שם, בסיפורי ראשית האנושות. לא מעט נכתב על הזיקה שבין סיפורי המקרא והפסיכולוגיה, ונעשו לא מעט ניסיונות […]
זיכרון ילדות: ליל הסדר
כמו חץ פגעו דבריה בנקודה רכה בלב שלי, נקודת הכמיהה. "ליל הסדר בשבילי זה כששתי המשפחות שלי משני הצדדים יושבות יחד ופעם בשנה אנחנו הופכים למשפחה אחת גדולה ומאוחדת" זה היה משפט שנאמר ע"י בחורה שישבה לידי במעגל שבו נשאלו המשתתפים "מהו ליל הסדר בשבילך". משפחה אחת גדולה ומאוחדת. איזו אוטופיה. האם אי פעם הרגשתי […]
ותלבש אסתר מלכות
30 ימים עברו מאז שנקראה אליו והיא ידעה היטב את החוק: מי שנכנס אל חצר המלך בלתי קרוא-אחת דתו למות. חצר המלך תמיד נדמתה בעיניה כהתגלמות גן העדן. היא הביטה לעברה. הפירות הכבדים התלויים על עץ הדקל משכו את ענפיו מטה אל האדמה, כמו חישבו להישבר. הציפורים צווחו בקול של נידונים למוות. היא תלבש את […]
להיות בת של שחקנית
בחיל ורעדה אני משתפת בסיפור אחד מתוך מהספר שלי הכולל 13 סיפורים, שבהם אני מעבירה את הזרקור מהדמות המקראית והסיפור שלה- אלי ואל הסיפור שהתעורר בי בעקבותיהם. " וייקח יתרו חותן משה את ציפורה אשת משה אחר שילוחיה ואת שני בניה..ויבוא..אל משה אל המדבר אשר הוא חונה שם" (שמות י"ח 2-5) צירוף המלים "אחר שילוחיה" […]
קלף או סיפור?
קלפים הם דרך נהדרת לתקשר עם התת מודע. הבחירה הלא מודעת שלנו בקלף מסויים יכולה לגלות לנו דברים על עצמנו שלא ראינו/לא ידענו/ לא היינו בקשר איתם ולכוון אותנו לדיוק רב יותר עם עצמנו. מסתבר שלא רק לקלפים יש את ה"כישרון" הזה. גם לסיפורים יש את היכולת לחבר אותנו לעצמנו בדרכים מפתיעות ולגלות לנו דברים […]
אבא ספר לי סיפור
מידי ערב לפני השינה הטקס חזר על עצמו: "אבא, ספר לי סיפור".. כשאמא היתה יוצאת לתיאטרון לשחק על הבמה סיפורים מהחיים, אבא , היה משכיב את הבנות לישון ומספר להן סיפורים מהדמיון, כאלה שהוא המציא "על הרגע". הגיבור האהוב עלי היה פגסוס המיתולוגי. הסוס בעל הכנפיים שמידי ערב "שיחק" בסיפור אחר שאבא המציא עבורי. לרוב היה בסיפור […]
כשהייתי קטנה חשבתי שאהיה סופרת
כשהייתי קטנה חשבתי שאהיה סופרת. מאז ומתמיד אהבתי סיפורים, הייתי מחכה בכליון עיניים לשעת ההשכבה, אז אבא היה מגיע לחדר, יושב לידי ומספר לי סיפורים שהיה ממציא מדמיונו. אמא נהנתה להקריא ולהציג לי ולאחותי סיפורים בדרמטיות כובשת לב. כשמלאו לי 7 אני זוכרת בהתרגשות שני דברים: את ספר סיפורי התורה שקיבלתי לכיתה ב' עם העטיפה […]