"בן" או "בת"?

זוכרים את הימים שלא היה אולטרסאונד ואפשר היה לדעת את מין היילוד רק בשעת הלידה? אז ספר זה ״בן״ נכון? השבוע קיבלתי הודעה מבית הדפוס שהספר ״נולד״ ויצא ממכבש הדפוס, כמה ימים טובים לפני ״מועד הלידה המשוער״ ושאני יכולה כבר לבוא לאסוף אותו! קשה לי להתאפק אבל זה לא יוכל לפני השבוע הבא… עד שאחזיק […]

ממתי התחלתי לאהוב סיפורים?

ממתי התחלתי לאהוב סיפורים? כשהייתי קטנה אבא שלי נהג לספר לי סיפור ערב-ערב לפני השינה. הוא לא הקריא לי סיפור מתוך ספר, אלא היה ממציא את הסיפורים מדמיונו. הוא שילב בסיפוריו דמויות דמיוניות, דמויות מיתולוגיות ודמויות אנושיות רגילות.  הדמות שחזרה הכי הרבה בסיפוריו ושהייתה האהובה עלי ביותר הייתה פגסוס, הסוס הלבן העל הכנפיים, שאבא שלי […]

ה"בייבי" ב"חדר הלידה"!

ה"בייבי " שלי נכנס ל"חדר הלידה"! אתם שומעים את אנחת הרווחה שלי? השבוע סוף סוף הספר נשלח לבית הדפוס. זה היה "הריון" מאד ארוך עם המון עיכובים בדרך, אבל תנו לי לספר את הסיפור מהתחלה: כשנסעתי לארה"ב ב2003 ללמוד פסיכודרמה ולהתמחות בביליודרמה, זכורה לי חוויה עוצמתית במיוחד שחוויתי באחת מהסדנאות שהנחה המורה שלי ומייסד השיטה, […]

מי היה מאמין??

מי היה מאמין שאני, הטכנופובית, חיה היום בתוך המחשב? לפני 21 שנה כשעמדתי לנסוע לארה"ב (שם התגוררה אימי) היא הזהירה אותי- "אל תחשבי להגיע לכאן בלי שאת יודעת לתפעל מחשב, אחרת לא תצליחי למצוא כאן עבודה. הכל ממוחשב" אני שייכת לדור שהגיש עבודות סמינריוניות לMA בכתב יד…את התיזה המחקרית שלי הייתי צריכה למסור למישהו שידפיס […]

ביי ביי 2023-ברוכה הבאה 2024

שנת 2023,  אני כל כך שמחה להיפרד ממך! היית שנה כל כך מאתגרת, מתחילתך ועד סופך. ממה בעיקר אני שמחה להיפרד? מאקורד הפתיחה העצוב שלך, בצורת האבחון שקיבלתי על מחלתה של נלה, כלבתי האהובה, ושלושה חודשים אחר כך נאלצתי להתמודד עם מותה. מהידיעה שלא אוכל לחדש חוזה בדירה החמודה שהתגוררתי בה בשנים האחרונות ומהחיפוש המתיש […]

בראשית…הארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום…ויהי אור! השעה החשוכה ביותר שלפני עלות השחר

היום לפני שבוע הייתי בדרכי לירושלים לחגוג את שמחת תורה בהקפות קבליות ובטקס התורה-טארות. במשך כל השבוע שלפני חיפשתי דרך איך להגיע לירושלים בשבת. ניסיתי לעניין חברות בעלות רכב, פרסמתי בדף הטרמפים של המושבה-וללא הצלחה. חשבתי לעצמי שכנראה היקום משדר לי מסר שאני צריכה הפעם להישאר בבית. ובכל זאת עשיתי ניסיון נוסף והצלחתי להלהיב חברה […]

הסיפור של יוכבד:

בערב יום הזיכרון לשואה, עולות בי מחשבות על הקונפליקטים הקשים והמייסרים שאנשים בגטו היו צריכים להתמודד איתם, ובעיקר אימהות שעמדו לפעמים בפני בחירות אל- אנושיות (אם ראיתם למשל את הסרט "בחירתה של סופי") אני חולקת איתכם את "הסיפור של יוכבד", מתוך האסופה הדיגיטלית שלי "מאחורי הקלעים-הקול הנשי לקדמת הבמה", תוכלו לזהות בו את דמותה של […]

איך מצמיחים את המודעות-העצמית קדימה ומשתחררים מדפוסי שיעבוד אל האוטומט?

זה אחד הכלים האהובים עלי וכמה שהוא פשוט. בעזרתו אני מצליחה להתחבר למקומות במעמקי נפשי מבלי לברוח, לגלות דברים על עצמי שהסתתרו מעיני שהתבוננות בהם ממקום חדש ויצירתי עוזרת לי לעלות לקומה הבאה במודעות שלי. אני בטוחה שגם את, כמו רוב האנשים, לא ממש אוהבת להתבונן במקומות הללו כי רובנו אוהבים להתמקד בפנים היפות של […]

על האפקט שיש לתהליך הכתיבה

כשהייתי נערה, נהגתי להשאיר פתקי אהבה כי היה לי קל יותר לכתוב אותם מאשר לומר אותם. גם כשרציתי לנהל שיחה מאתגרת, למשל עם אמא שלי, העדפתי לדבר איתה באמצעות כתיבה, ככה יכולתי להיות בטוחה שהיא לא תפסיק אותי באמצע ושתקרא עד הסוף מה שהיה לי לומר לה. אלו רק מעט דוגמאות שבטח גם את יכולה […]

על החיים ועל המוות

תהומות הפחד ופסגות התקווה ואני נעה ביניהם בקצב דפיקות-הלב, מותשת. כשאני רואה את הכלבה שלי, נלה, מתעוררת בבקר שמחה וחיונית ולמרות נשימתה הכבדה, רוצה לשחק בכדור, לרוץ בים, ללכת לטיולים ארוכים בחורש, אני מתמלאת תקווה. אולי זה לא סופני. אולי היא תצא מזה וניזכר בזה כאילו היה רק חלום רע. אבל כשמגיע הלילה והיא נכנסת […]