לפני 79 שנים אבא שלי ארז מזוודה בארה"ב ועזב הכל. להילחם על מדינה שעוד לא הייתה קיימת.
לפני 79 שנים אבא שלי עשה משהו שמרגיש לי היום כמעט דמיוני. הוא עזב את החיים הנוחים בארה"ב ועלה לארץ כדי להילחם על עצמאות של מדינה שהייתה אז רק חלום על נייר. כשאני חושבת עליו ועל שאר המח"לניקים שהגיעו אתו, אני מרגישה התרגשות עצומה, והערכה אבל גם כיווץ קטן בפנים. אני חושבת שזו קנאה. אני […]
זכרונות ילדות מוקדמים
זיכרון ילדות והקשר לבחירה המקצועית אחד הקורסים המרתקים שאני לוקחת השנה נקרא "זכרונות ילדות מוקדמים" (אנבלה שקד) במהלכו קיבלנו תרגיל, לרשום זיכרון ילדות (עד גיל 7) ואחר כך לנתח אותו דרך זוויות מסוימות שלמדנו בשיעור ולבחון את הקשרים בינו לבין הבחירה במקצועית שלי כיום. ממש התרגשתי לעשות זאת והחלטתי לשתף אתכן: זכרון ילדות: "כשהייתי בת […]
ביבליודרמה עם טוויסט של פסיכודרמה- סיפור מקרה בהשראת "חיי שרה"
מנחם (שם בדוי) שבמהלך סדנת ביבליודרמה -פסיכודרמה עם סיפור – נכנס לתפקיד אברהם, בסיפור שבו אברהם שולח את עבדו אליעזר למצוא כלה לבנו יצחק, שיתף את הקבוצה איפה הסיפור פגש אותו: "הרגשתי שיצחק (הבן של אברהם בסיפור המקראי) מזכיר לי את הבן שלי דני. דני בן 26, עדיין לא הייתה לו חברה. ומה הפלא, הוא […]
חיבוק בין סכך לענפים
"אוי, קר פה," התלוננה מיכל בת הקטנה, כשמשב רוח הסתנן פנימה והניע קלות את קישוטי הנייר התלויים בסוכה. רחל חייכה, הידקה את הצעיף סביב צווארה ונשענה קדימה. "יודעים מה? זה מזכיר לי סיפור. עיני הילדים התמקדו בה. רחל הייתה ידועה בסיפוריה, שתמיד הכילו משהו שהילדים הקטנים יכלו להבין והמבוגרים יכלו להעריך ברובד עמוק יותר. "האחיין […]
קוצו של יוד ונקודת התקווה
תאמינו או לא, עוד שבוע מסתיים חודש אלול ! וזה לקח אותי למחשבות שאני מבקשת לחלוק איתכן אחד הדברים המעניינים שלמדתי על חודש אלול (על פי ספר יצירה)- שהאות המסמלת את חודש אלול היא האות יוד – הנקודה הכי קטנה במגע הקולמוס על הנייר, ההתחלה של כל האותיות, שנקראת "קוצו" של יוד. התחלה עם פוטנציאל. […]
כמה באמת שווה לך אשליית החופש?(הרועה)
כמה באמת שווה לך אשליית החופש? אילו הייתה לך הזדמנות, עכשיו, לעזוב את כל מה שהגדיר אותך עד עכשיו – בית נוח, משכורת נאה, תפנוקי תרבות וחברה – ולחזור אל החיים הפשוטים שבטבע באלפים הצרפתיים, היית עושה זאת? דמייני נוף עוצר נשימה, אוויר צלול, חיים ללא הלחץ העירוני, אמנם בתנאים נזיריים ועם המינימום הדרוש למחייה, […]
כשחיפוש זהות פוגש מוזיקה ותשוקה: "הפסנתרניות"
למצוא את הקול הייחודי שלך, את הזהות האמיתית, זה אתגר לכל אחד. אבל מה קורה כשאתה נולד עם כפיל מדויק, כשכל העולם מצפה מכם להיות "אחד"? עבורי ועבור אחותי התאומה, זה היה מסע לא פשוט. השירות הצבאי, באופן אירוני, היה הפעם הראשונה שבה נפרדנו, ומצאנו את עצמנו כל אחת בסביבה חברתית שונה, כזו שמכירה רק […]
העיניים שלה דיברו איתי בלי מילים-סיפור מקרה
כשהיא הייתה בת 12, עולמה התהפך. ההורים התגרשו, אבא התחתן מחדש, ונולדה אחות קטנה. פתאום האבא שאהב אותה כל כך, שהיה רק שלה, הפך למישהו שמחלק את עצמו. ואז, כמו מכה נוספת, שלחו אותה לפנימייה. מבחינתה, זה היה כאילו אמרו לה "אין לך יותר מקום בבית". שנים היא נשאה את הכאב הזה. הפכה אותו לשריון. […]
וידוי: הרומן שלי עם…
הרומן שלי עם…. "טוב, אני ממש חייבת להתוודות… משהו שעד לפני שנה הייתי צוחקת בקול רם אם הייתם אומרים לי שאעשה. אני??? אני אכתוב פוסטים עם AI? בטח… אני, שכל החיים שלי הכתיבה היא הנשמה שלי, שאוותר על הקול הייחודי שלי ואתן לרובוטית חכמה לכתוב במקומי? נו באמת. אבל מה שלא ידעתי אז, ואני יודעת […]
רכבת הרים מטורפת
על איזו רכבת הרים מטורפת של רגשות אנחנו נמצאים עכשיו, איזה מסע מטלטל ומתיש. מגבהי שמחה אדירה לתהומות החרדה, הדאגה והחשש. הנשימה שלי נעתקת לעיתים קרובות והלב שלי מאיץ את פעימותיו. ואולי גם אצלכן קורה כך. האם במצב הזה אפשר בכלל להישאר בנוכחות של כאן ועכשיו? אני יכולה להעיד על עצמי שאני צריכה להשקיע הרבה […]