לפרשת שלח לך 2026: בין הענקים שבחוץ לחגבים שבפנים
אם היום, 11 שנה למות אימי, אני כותבת עם דמעות של געגוע בגרון, געגוע לזיכרונות הטובים שאספתי ממנה-זה מעיד עלי שבתוכי הגעתי ל"ארץ המובטחת"! שהצלחתי לנוע מהמקום של 10 המרגלים שרואים את החסר- למקום של כלב ויהושוע שרואים את הטוב-בכל שקשור ליחסים שלי עם אמא שלי. דבר תורה זה מוקדש לזכרה: הפסוק בפרשת שלח־לך שמשך […]
"מישל” והתמונה הסוציומטרית של אירופה
בתפקיד הסוציומטרית שבי, אני יכולה לראות באירוויזיון שני כוחות שפועלים בו־זמנית. מצד אחד, יש משהו יפה ומרגש בתחרות הזאת: ניסיון לחבר בין עמים דרך מוזיקה, יצירתיות ותרבות. במובן מסוים, האירוויזיון הוא כמעט ביטוי של סוציומטריה במיטבה, ברוח יעקב לוי מורנו – מתן מקום שווה למדינות שונות להביא את הקול, הסיפור והרוח שלהן אל הבמה המשותפת. […]
מהי סוציומטריה?
סוציומטריה היא תחום שחוקר קשרים בין אנשים בתוך קבוצות. היא בודקת לא רק כמה קשרים יש לאדם, אלא גם איזה סוג של קשרים אלה: מי נמשך למי, מי בוחר במי, ממי מתרחקים, מי נשאר לבד, מי משפיע על הקבוצה ומי מתקשה למצוא בה מקום. במילים פשוטות, סוציומטריה מנסה להבין את “המפה הסמויה” של היחסים האנושיים. […]
לפעמים הכישרון הכי גדול בעולם נשאר מאחורי סורגים ומסכה
דמיינו שאתן המוזיקאיות הכי מוכשרות בעולם, אבל אף אחד לא מורשה לראות את הפנים שלכן. זה היה הגורל של היתומות בוונציה של המאה ה-18. בשישי האחרון צפיתי במועדון טרום-בכורה בסרט "פרימוורה", והוא טלטל אותי. הסרט מספר על בתי יתומות שהפכו לחממות למוזיקאיות מחוננות, בהדרכתו של מוסיקאי מוכשר ומורה לכינור -אנטוני ויוואלדי, ( שרק 200 שנה […]
איזה "שדה" בחייך מבקש כרגע פחות "דחיפה" ויותר מנוחה?- לפרשות "בהר-בחוקותי" 2026
איזה "שדה" בחייך מבקש כרגע פחות "דחיפה" ויותר מנוחה? מה קורה כשמפסיקים להכריח את ה"שדה" להניב? או -מה יקרה אם תשחררי שליטה? בשבת שבה קראנו את פרשות “בהר- בחוקותי" הסוגרות את ספר ויקרא, עצרתי מול רעיון השמיטה. אנו שומעים על חוקי שנת שמיטה -לפיהם אדם צריך להימנע מלעבוד את האדמה ולתת לה לנוח , כלומר, […]
לפרשת "אחרי מות" 2026-ה'חיה הרעה' שטרפה את יוסף עדיין מסתובבת בינינו, והיא לא חיה ביער
מי מאיתנו לא הרגיש פעם שהוא ה"שעיר לעזאזל"? אותו אחד שכולם מפילים עליו את האשמה, את הכעס או את הכישלונות של הקבוצה. זה קורה בכיתה, זה קורה בעבודה, ולפעמים זה קורה גם בתוך המשפחה. המושג ״שעיר לעזאזל״ קיבל בימינו משמעות פסיכולוגית של הפיכת אדם או קבוצה למטרה למקום שאליו מתנקזים אגרסיה, פחד ושנאה. בפרשת השבוע, […]
לפני 79 שנים אבא שלי ארז מזוודה בארה"ב ועזב הכל. להילחם על מדינה שעוד לא הייתה קיימת.
לפני 79 שנים אבא שלי עשה משהו שמרגיש לי היום כמעט דמיוני. הוא עזב את החיים הנוחים בארה"ב ועלה לארץ כדי להילחם על עצמאות של מדינה שהייתה אז רק חלום על נייר. כשאני חושבת עליו ועל שאר המח"לניקים שהגיעו אתו, אני מרגישה התרגשות עצומה, והערכה אבל גם כיווץ קטן בפנים. אני חושבת שזו קנאה. אני […]
הנס לא מחכה לך בצד השני-לפרשת "בשלח" 2026
היום, שביעי של פסח, אני רוצה לספר לך משהו שלמדתי לאחרונה על מילה אחת שאנחנו חושבות שאנחנו מכירות. המילה נס (בתודה לאוהד פלא) כשאנחנו אומרות נס, אנחנו מדמיינות משהו שיורד מלמעלה ומציל אותנו. משהו שקורה לנו. אבל בתורה, נס אינו miracle. נס הוא דגל, משהו שמתנוסס גבוה ומושך את תשומת הלב. ונס הוא גם ניסיון, […]
ספר-ספיר-סיפור
ליל הסדר שחגגנו אמש היה שונה. לשבת סביב השולחן בצל אזעקות זה לא פשוט, וזה בדיוק המקום שבו סיפור ההגדה יכול לקבל משמעות רלוונטית וחזקה יותר. שמתם לב ששלוש המילים ספר, סיפור וספיר מגיעות מאותו שורש? המטרה היא להאיר כמו אבן ספיר את סיפור היציאה האישי שלנו. המציאות בחוץ סוגרת עלינו, וזה בדיוק הזמן לשאול […]
לפעמים טרנספורמציה מגיעה דרך סיפור
בתקופה כזו לא תמיד קל למצוא בהירות. לפעמים היא מתחילה דרך סיפור. לפני בערך 20 שנה היה לי רגע של "וואו". נחשפתי לעומק הארכיטיפי של סיפור ההגדה. ופתאום הבנתי משהו שלא ראיתי קודם. זה לא רק סיפור עתיק. זה סיפור שמספר משהו עמוק גם על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו היום. כאן ועכשיו. על […]