ביבליודרמה עם טוויסט של פסיכודרמה- סיפור מקרה בהשראת "חיי שרה"
מנחם (שם בדוי) שבמהלך סדנת ביבליודרמה -פסיכודרמה עם סיפור – נכנס לתפקיד אברהם, בסיפור שבו אברהם שולח את עבדו אליעזר למצוא כלה לבנו יצחק, שיתף את הקבוצה איפה הסיפור פגש אותו: "הרגשתי שיצחק (הבן של אברהם בסיפור המקראי) מזכיר לי את הבן שלי דני. דני בן 26, עדיין לא הייתה לו חברה. ומה הפלא, הוא […]
על זיכרון טראומטי שמשכפל את עצמו ועל בחירה מחדש: לפרשת "וירא" 2025
האם אי פעם חווית תחושה מוזרה של "דז'וו"? רגע שבו נדמה כאילו אתה חי מחדש סצנה מהעבר? משהו בתוכנו יודע שזיכרון טראומטי לא באמת נעלם. הוא מתחבא בפינות נסתרות של הנפש, ממתין לשעת כושר. וכשאנחנו לא מעזים להתבונן בו ישירות, הוא יוצר לעצמו תסריט חדש במציאות, סצנה דומה, כדי להכריח אותנו לשחק את התפקיד שוב. […]
כשמילים לא מספיקות
את מכירה את התחושה? שיחות שחוזרות על עצמן בלי להגיע לשום מקום. "עניינים לא סגורים" שמרחפים באוויר ומונעים קרבה אמיתית. קשרים עם הקרובים לך שפשוט לא מצליחים לפרוץ את מחסומי העבר. את מנסה לדבר, להסביר, לסלוח, אבל משהו עמוק יותר, נסתר, ממשיך לנהל את הדינמיקה. כאן נכנסת הפסיכודרמה – שיטה ייחודית שאינה מסתפקת בשיחה. במקום רק […]
לפרשת לך-לך 2025 בקריאה רפלקטיבית: הקולות שבלב ובחוץ
דמייני לעצמך את אברם, עומד שם ושומע קול. "לך-לך", הוא אומר לו. "עזוב הכול. ארצך, מולדתך, בית אביך. בוא איתי אל הלא נודע, אל ארץ שאראה לך" (ויש פרשנות הגורסת שה "לך" השני, מכוון את אברם ללכת אל הפנימיות של עצמו) האם הקול האלוהי היה קול שהגיע מבפנים, ממעמקי נשמתו, או שמא ציווי חיצוני שהדהד […]
לפרשת נוח 2025 בקריאה רפלקטיבית-מקום שקט לנוח בו
לפרשת נוח 2025 נוח. שמו לבדו היה משא כבד מנשוא. זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה (בראשית ה') אמרו הוריו, "זה יביא לנו מנוחה מהאדמה המקוללת". תארו לעצמכם את הציפייה העצומה. לגדול כשאתה אמור לתקן את חטאי הדורות, לכפר על רוע העולם, להציל את האנושות. איזו אחריות בלתי אפשרית הוטלה על כתפיים […]
האם זה באמת קורה סוף סוף?
האם זה באמת סוף סוף קורה? יחד עם הגשם הראשון ששטף את הארץ והותיר ריח של רעננות ותקווה, -בתוך בריכת השחייה המחוממת בשיעור הידרותרפיה .פגשו אותי החדשות הטובות על חתימת העסקה, סיום המלחמה והחזרת החטופים הלב שלי כמעט זינק מהחזה למים, אבל מיד התכווץ שוב. מאוחר יותר גיליתי שה "פיד" שלי מלא בפוסטים צוהלים ושמחים […]
חיבוק בין סכך לענפים
"אוי, קר פה," התלוננה מיכל בת הקטנה, כשמשב רוח הסתנן פנימה והניע קלות את קישוטי הנייר התלויים בסוכה. רחל חייכה, הידקה את הצעיף סביב צווארה ונשענה קדימה. "יודעים מה? זה מזכיר לי סיפור. עיני הילדים התמקדו בה. רחל הייתה ידועה בסיפוריה, שתמיד הכילו משהו שהילדים הקטנים יכלו להבין והמבוגרים יכלו להעריך ברובד עמוק יותר. "האחיין […]
האם את מנהלת "שיחות רפאים" בראש?
כולנו מכירות את זה. יש מישהו בחיים שלנו – קרוב משפחה, חבר, קולגה, אולי אפילו מישהו שכבר איננו- שקונפליקט איתו לא נפתר. היחסים ביניכם "על שרטון", והקשר הזה מכווץ לך את הלב, או את הכתפיים. רק עכשיו עבר יום כיפור, זמן של חשבון נפש, בקשת סליחה ומחילה. אולי ניסית, אולי רצית, אבל משהו עדיין נשאר […]
לפרשת "וילך" 2025- צעד אחרון על הבמה
גרגירי החול האחרונים נושרים בשעון חייו של משה. הלב שלו אולי מחסיר פעימה, אבל הוא אינו מתכנס בזיכרונות, ולא מאפשר לחוויית הפרידה מהחיים להשתלט עליו, משה פשוט ממשיך ללכת. "וילך משה" – מילים פשוטות שמכילות עולם שלם של תעוזה, של מרכוז, של נחישות ושל נאמנות. רוב בני האדם, באופן טבעי, היו נאחזים ברגעי חייהם האחרונים […]
מה החלום שלך לשנה החדשה?
מה החלום שלך לשנה החדשה? מידי סיום שנה, על סיפה של השנה החדשה, אני נוהגת לעשות רפלקציה עצמית דרך קריאת כל יומני הבקר שכתבתי במהלך השנה, בודקת דפוסי חשיבה שחזרו, מטרות שהצבתי לעצמי, חלומות שקיוויתי להגשים, מה השגתי, מה עוד לא ומה השתנה. השנה אני מגיעה לשנה החדשה כמו רץ מרתון עייף. מותשת וחוששת. חוששת […]