לפגוש את חוסר הוודאות פנים אל פנים
השבוע ראיתי אישה עומדת מול חוסר הוודאות שלה ומדברת אתו פנים אל פנים! זה קרה בסדנת פסיכודרמה בזום בנושא התמודדות עם חוסר ודאות. הסדנה הייתה מלאה, עם משתתפים מכל קצוות העולם, וזה לא מפתיע. אם הייתי צריכה לבחור מילה אחת שמאפיינת את השנה האחרונה, לא רק בישראל אלא בכל העולם, "חוסר ודאות" הייתה זוכה בגדול. […]
מתי בפעם האחרונה עצרת להקשיב לסיפור האמיתי של מישהו שהיה חלק מהחיים שלך?
עוד לא מצאתי את המילים לתאר את ההתרגשות של מפגש המחזור שלנו אמש. 57 שנים חלפו מאז שסיימנו את י"ב. כבר בדרך למפגש, כשהתחלנו להחליף סיפורים בנסיעה, התחוור לי עד כמה מעט באמת הכרנו אז זה את זה. ישבנו באותה כיתה. חיינו באותה פנימייה. צחקנו, רבנו, למדנו, התבגרנו יחד. אבל הכרנו בעיקר את מי שהיינו […]
מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא הראש – אלא העקב?- לפרשת עקב 2026
מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא הראש – אלא העקב? המילה "עקב" בעברית יכולה להתפרש כ"בגלל", כתיאור של סיבה ותוצאה. אבל היא גם שם החלק הנמוך ביותר בגופנו – העקב. דווקא ממנו בוחרת הפרשה להתחיל: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן…" אולי זו גם הזמנה לשאול: מה קורה כשאנחנו זוכרים שאנחנו לא תמיד הראש? כשאנחנו מוכנים לעמוד במקום […]
חג אהבה שמח
בחור, שא נא עיניך וראה…" כך, על פי המשנה, היו פונות בנות ירושלים אל הבחורים שיצאו אל הכרמים בט"ו באב. המילים האלה גרמו לי לחשוב על כך שכולנו זקוקים לכך שיראו אותנו – אבל לפעמים אנחנו זקוקים גם לדבר אחר- לראות את עצמנו. וזה מפתיע כמה קשה לעשות את זה. כי כשאנחנו בתוך הסיפור שלנו, […]
לכי תבני ארמון בחול…
הים היה סוער, והמציל לא הפסיק להזהיר מפני זרמי הסחף. ככל שהשעות יחלפו, הוא כרז, הסחף יתחזק והגלים יגבהו. ובכל זאת נכנסתי לטבילה קצרה. רציתי לשטוף מעליי את העומס של השבועות האחרונים, להתקרקע, לנשום, ואז לשבת קצת בצל ולהקשיב לים. אבל במקום להקשיב לים, מצאתי את עצמי מקשיבה בעל- כרחי לשיחה שהתנהלה לידי. שני אבות […]
לא כל בית שנחרב היה מאבן
לא כל בית שנחרב היה בית מאבן. לקראת תשעה באב אנחנו מרבים לדבר על חורבן הבית. והשנה מצאתי את עצמי חושבת גם על בתים מסוג אחר. לא בית המקדש, אלא הבית הפנימי של הילדות. הבית שבו היינו אמורות להרגיש בטוחות, אהובות, נראות ומובנות. לא כולנו זכינו לגדול בבית כזה. יש מי שהוריה התגרשו. יש מי […]
מה ההבדל בין פסיכודרמה לקונסטלציה משפחתית?
לאחרונה נתקלתי באנשים רבים שמתוודעים אל העיסוק שלי בפסיכודרמה ומגיבים "אה, זה כמו בקונסטלציה משפחתית", ולכן אני מרגישה צורך להבהיר מהן נקודות הדמיון והשוני בין שתי השיטות: נקודת המוצא פסיכודרמה (יעקב לוי מורנו) נקודת המוצא היא האדם והסיפור שלו. הפרוטגוניסט הוא היוצר של התהליך. המטרה היא להרחיב מודעות, להגביר ספונטניות וליצור אפשרויות חדשות לפעולה. קונסטלציה […]
האם הזיכרון של משה השתבש?- בהשראת פרשת דברים 26
האם משה פשוט טועה? האם זיכרונו השתבש? כנראה שלא. משה עומד כאן ברגע מאוד מיוחד בחייו. הוא יודע שלא ייכנס לארץ. הוא נפרד מהעם שהנהיג ארבעים שנה, ומבקש להכין דור חדש לחיים בלעדיו. לכן הוא אינו מקריא להם פרוטוקול היסטורי. הוא מספר את הסיפור מחדש. הוא בוחר אילו פרטים להדגיש, על מה להתעכב, ומה חשוב […]
בין חורבן לנחמה
אנחנו נמצאים בתוך ימים שנקראים "בין המצרים-ימים שמזכירים את חורבן בית המקדש. אבל אם חושבים על זה רגע, החורבן לא התחיל ביום שבו נשרף הבית. הוא התחיל הרבה קודם. בקשרים שהלכו והתרחקו. במילים שלא נאמרו. בפגיעות שלא טופלו. בשנאת חינם. בעקשנות. בשתיקות. כמעט כל מערכת יחסים שמתפרקת לא קורסת ביום אחד. בדרך כלל יש סימנים […]
על נדרים והבטחות-לפרשת מטות-מסעי 2026
אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר… לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה." כך נפתחת פרשת מטות. לא במקרה הפרשה פותחת דווקא בנדרים. בעולם המקרא, למילים היה משקל עצום. נדר לא היה הבטחה שנאמרת ברגע של התלהבות ואחר כך נשכחת. הוא יצר מציאות. הוא חייב את האדם. לכן התורה עוסקת גם במקרים שבהם אפשר להתיר נדרים – […]