לפרשת "אחרי מות" 2026-ה'חיה הרעה' שטרפה את יוסף עדיין מסתובבת בינינו, והיא לא חיה ביער
מי מאיתנו לא הרגיש פעם שהוא ה"שעיר לעזאזל"? אותו אחד שכולם מפילים עליו את האשמה, את הכעס או את הכישלונות של הקבוצה. זה קורה בכיתה, זה קורה בעבודה, ולפעמים זה קורה גם בתוך המשפחה. המושג ״שעיר לעזאזל״ קיבל בימינו משמעות פסיכולוגית של הפיכת אדם או קבוצה למטרה למקום שאליו מתנקזים אגרסיה, פחד ושנאה. בפרשת השבוע, […]
לפני 79 שנים אבא שלי ארז מזוודה בארה"ב ועזב הכל. להילחם על מדינה שעוד לא הייתה קיימת.
לפני 79 שנים אבא שלי עשה משהו שמרגיש לי היום כמעט דמיוני. הוא עזב את החיים הנוחים בארה"ב ועלה לארץ כדי להילחם על עצמאות של מדינה שהייתה אז רק חלום על נייר. כשאני חושבת עליו ועל שאר המח"לניקים שהגיעו אתו, אני מרגישה התרגשות עצומה, והערכה אבל גם כיווץ קטן בפנים. אני חושבת שזו קנאה. אני […]
הנס לא מחכה לך בצד השני-לפרשת "בשלח" 2026
היום, שביעי של פסח, אני רוצה לספר לך משהו שלמדתי לאחרונה על מילה אחת שאנחנו חושבות שאנחנו מכירות. המילה נס (בתודה לאוהד פלא) כשאנחנו אומרות נס, אנחנו מדמיינות משהו שיורד מלמעלה ומציל אותנו. משהו שקורה לנו. אבל בתורה, נס אינו miracle. נס הוא דגל, משהו שמתנוסס גבוה ומושך את תשומת הלב. ונס הוא גם ניסיון, […]
ספר-ספיר-סיפור
ליל הסדר שחגגנו אמש היה שונה. לשבת סביב השולחן בצל אזעקות זה לא פשוט, וזה בדיוק המקום שבו סיפור ההגדה יכול לקבל משמעות רלוונטית וחזקה יותר. שמתם לב ששלוש המילים ספר, סיפור וספיר מגיעות מאותו שורש? המטרה היא להאיר כמו אבן ספיר את סיפור היציאה האישי שלנו. המציאות בחוץ סוגרת עלינו, וזה בדיוק הזמן לשאול […]
לפעמים טרנספורמציה מגיעה דרך סיפור
בתקופה כזו לא תמיד קל למצוא בהירות. לפעמים היא מתחילה דרך סיפור. לפני בערך 20 שנה היה לי רגע של "וואו". נחשפתי לעומק הארכיטיפי של סיפור ההגדה. ופתאום הבנתי משהו שלא ראיתי קודם. זה לא רק סיפור עתיק. זה סיפור שמספר משהו עמוק גם על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו היום. כאן ועכשיו. על […]
חירות בתוך הממ"ד
השנה אנחנו לא יודעות אם נשב ליד שולחן הסדר. לא יודעות מי יגיע. לא יודעות מה יהיה עד אז. התחלתי להתרגל לרעיון שאולי לא נוכל לחגוג השנה את ה"סדר" עם כל המשפחה, וגם מי שהתמזל מזלו וגר בסמיכות לבני משפחה אחרים, ויש לו ממ"ד גדול דיו לאכלס אורחים- לא בטוח שימצא את הסבלנות לקרוא בהגדה […]
איך לובשים "מלכות" כשהכול מסביב בערפל?
יש תקופות שבהן "לתפקד" זו משימה הרואית. הערפל בחוץ סמיך. הגוף זז על אוטומט, אבל הלב? הוא דואג, והנפש עובדת שעות נוספות רק כדי להחזיק מעמד. בדיוק כמו אסתר המלכה. גם היא הייתה בנקודת שפל. לבד, מנותקת, במציאות של "הסתר פנים" מוחלט. אבל דווקא שם, בתוך הריק, היא עשתה את המהלך ששינה הכול: "ותלבש אסתר […]
איזה "לוחות חדשים" אני יכולה להתחיל לחצוב בתקופה הזאת?-לפרשת כי תישא 2026
הבוקר יצאתי לקנות כמה מצרכים בסיסיים שנגמרו והרגשתי, באופן כמעט מוזר, כל כך אמיצה. פעולה קטנה, יומיומית של ללכת לקניות בשכונה. אבל למרות השלווה המדומה ברחוב, השמש, השמיים הכחולים והשקט – שקט שאיש מאיתנו כבר לא יודע אם הוא מבשר רגיעה אמיתית או רק הפוגה קצרה לפני התראה נוספת -הפחד לא מרפה. הוא לופת חזק, […]
בנית המשכן כתהליך מווסת-לפרשת תרומה 2026
יש משהו מפתיע במעבר שבין פרשת משפטים לפרשת תרומה. אחרי השיא הרוחני של מעמד הר סיני – הקולות, הברקים והאש – היינו מצפים לעוד רגעים גדולים. במקום זה, התורה מורידה אותנו לקרקע עם רשימות טכניות: קרשים, יריעות, מידות וחומרים. במבט עמוק, זו לא ירידה, אלא "שיעור". בחיים, אחרי טלטלות גדולות – מלחמה, פחד או אובדן […]
זכרונות ילדות מוקדמים
זיכרון ילדות והקשר לבחירה המקצועית אחד הקורסים המרתקים שאני לוקחת השנה נקרא "זכרונות ילדות מוקדמים" (אנבלה שקד) במהלכו קיבלנו תרגיל, לרשום זיכרון ילדות (עד גיל 7) ואחר כך לנתח אותו דרך זוויות מסוימות שלמדנו בשיעור ולבחון את הקשרים בינו לבין הבחירה במקצועית שלי כיום. ממש התרגשתי לעשות זאת והחלטתי לשתף אתכן: זכרון ילדות: "כשהייתי בת […]