מהי הירושה הרגשית שלך?
בספרה "ירושה רגשית" כותבת גלית אטלס כך:
"מנגנוני הגנה חשובים לבריאותנו הנפשית…אבל תפקידם כגורם מגונן גם מגביל את יכולתנו לבחון את חיינו ולחיות אותם במלואם. החוויות הכואבות מדי שלא היינו מסוגלים לתפוס במלואן ולעבד אותן, הן שעוברות אל הדור הבא. הטראומות האלה שאיננו יכולים לתאר במילים שכואבות מידי ולכן הנפש אינה מסוגלת לעכל, נעשות הירושה שלנו ומשפיעות על ילדינו ולצאצאיהם בדרכים שהם אינם יכולים להבין או לשלוט בהן… הירושה הרגשית מונעת בעדינו להגשים את חלומותינו , ליצור, לאהוב ולממש את הפוטנציאל שלנו."
והיא מצטטת:
"כל מסע מתחיל בהחלטה לחפש. לבחור לפרוק את הירושה הרגשית שלנו ולהפוך את גזירת הגורל לייעוד….זיהוי והכרה באופן שבו טראומות עוברות בירושה מדור לדור והכרה בהן יכולים להביא להשלמה, לחוסן ולריפוי." לורי גוטליב
מסתבר שירושה רגשית (טראומות משפחתיות) עוברת מאב לבן, מסבתא לנכדה וכה הלאה.
אך גם לסבתא היו אבא ואמא שהורישו לה ירושה רגשית. אז איפה הכל מתחיל?
כמה רחוק צריך להגיע כדי להביא להשלמה וריפוי?
אני טוענת שהמקור נמצא אצל אבות אבותינו, בסיפורי ראשית האנושות,
שבספר בראשית. שם התחיל הכול.
לכן לעבודה פסיכודרמטית עם דמויות מסיפורי ראשית האנושות יש כוח להעלות למודעות חוויות שלא מצאנו להן מילים, ושאולי עצרו בעדנו מלהיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו.
אני מציעה לך קורס בפורמט של סדנה, שיתקיים הרחק מהכבישים והחום –
במרחב הממוזג של ביתך בזום. בקורס נלמד שתי טכניקות טרנספורמטיביות:
חילופי-תפקיד (טכניקה מעולם הפסיכודרמה)
וכתיבה רפלקטיבית (תרגילי כתיבה מונחים שמכוונים להתבוננות פנימה ולרפלקציה עצמית)
ניעזר בסיפורי מסגרת מקראיים, נחליף תפקיד עם דמויות בסיטואציות מכוננות בחייהם, נאפשר להדהודים להסיר מאיתנו "קליפות" ישנות
ולהתיר את הכבלים הסמויים שמנעו מאיתנו לממש את הפוטנציאל שלנו.
זו עבודה יצירתית שמערבת משחקיות, דמיון וביטוי עצמי, מאפשרת לגעת בעומקים של עצמנו, להביא אור לחלקים שהיו סמויים מעינינו ולצמוח.