בחודש שעבר (10 דצמבר 2021)  קיבלתי ידיעה מעציבה מה ASGPP על פטירתה של אן (אליזבט)הייל M.A., TEP, מסיבוכים בעקבות דלקת ריאות.

אן הייל, הייתה פסיכודרמטית, סוציומטריסטית, מאמנת, אמנית תיאטרון פלייבק, מוזיקאית, ציירת וסופרת. אור גדול אבד לעולם הפסיכודרמה עם לכתה.

אן הייתה מאושיות הפסיכודרמה והסוציומטריה בארה"ב הוכשרה באופן אישי עם י.ל. מורנו ואשתו זרקה מורנו, 1970-1974 והייתה מדריכה בפסיכודרמה וסוציומטריה 44 שנים.

מטרתה המוצהרת הייתה ליצור סביבות למידה שבהן "מיטב הפסיכודרמטיסטים והסוציומטריטים יוכלו לפרוח".

בנוסף לאמנות שלה בפסיכודרמה ובסוציומטריה, אן הייתה ציירת מחוננת. ההתבוננות החדה שלה בטבע ואהבתה לצבע, צורה ומרקם ניכרו בעבודתה.

לשמחתי נפלה בחלקי הזכות הגדולה להיות תלמידה שלה (ושל תלמידתה שהפכה לימים להיות חברתה ושותפתה להנחיה, דונה ליטל, תיבדל לחיים ארוכים וטובים).

את רוב שעות אימוני הפסיכודרמה שלי עשיתי בטורונטו סנטר לפסיכודרמה וסוציומטריה שהיא הקימה והיא "הדביקה" אותי באהבתה הגדולה לסוציומטריה, כדרך לבניית קשרים בטוחים בקבוצה.

בנוסף היא גם ייסדה את מכון ההדרכה ליחסי אנוש Blue Ridge ברואנוק, וירג'יניה; ו-Playback Theatre Northwest בסיאטל, וושינגטון.

אן ערכה את מהדורת הסטודנטים לספרו המפורסם של מורנו Who shall survive ?

היא חיברה שלושה ספרים על סוציומטריה:

ביצוע מחקרים סוציומטריים קליניים (1985);

עיבוד סוציומטרי של אירועי פעולה (2002, עם דונה ליטל);

מודלים מחזוריים להגברת התודעה של קשרים בין אישיים (2014).

הטלפון שלה היה תמיד זמין לייעוץ טלפוני. היא נהנתה לשמוע על עבודתם של תלמידיה ועמיתיה והיא חייתה את חייה לפי העקרונות הסוציומטריים של מורנו לפיהם לכל אדם מגיעה נגישות לתפקיד נבחר בקבוצה.

אן הייתה נשיאת ה-ASGPP, בשנים 1992-1995 ומנחה קבועה ב- כנסים של ה ASGPP.

במהלך השנים, אן הנחתה סדנאות מאות סטודנטים והציגה לרבים מהם לראשונה עקרונות ויישומים כלליים של מדע הסוציומטריה, ובמיוחד את המודל שהיא פיתחה מעבודתו של ג'ון מושר The Sociometric Cycle

ועדכנה במושגים מהנוירוביולוגיה הבין-אישית, וכן את מודל ה The Diamond of Opposites.

זכיתי להיות בין אותם סטודנטים ברי מזל ונפעמתי מהידע שלה ומנדיבות ליבה לחלוק אותו עם כולם. בשנים שגרתי בארה"ב לא הייתה סדנה שלה שהחמצתי. באותן סדנאות של סופשבוע ארוך בהנחייתה, לאוכל ולזמן הארוחות היה מקום חשוב בסדנה, אן הייתה בודקת מראש עם כל משתתף בנפרד מה הרגישויות שלו למזון והייתה מכינה תפריט לכל יום ואז הייתה עושה בחירה סוציומטרית של המשתתפים לקבוצות עבודה לפי הארוחות וכל קבוצה הייתה אחראית על הכנת ארוחה. היא כמובן הגיעה מראש למקום המפגש והביאה את המצרכים. לתפיסתה זה היה חלק מהתרגול הסוציומטרי בקבוצה.

לפני מספר שנים הצהרתי שיש לי כוונה לתרגם וללמד את המודל המעניין והמורכב של המעגל הסוציומטרי לעמיתי בארץ ואני עכשיו מרגישה עצב שלא זכיתי לעשות זאת בחייה ולהעניק לה נחת.

אני מבטיחה פה קבל עם וקהילה שאעשה זאת, ואולי זה ייקח עוד קצת זמן בגלל הדברים שאני כרגע מושקעת בהם, אבל בלי נדר זה יקרה.

יהי זיכרה ברוך.